כשה"צרות" של הגיבורה הופכים ל"אוצרות" – בדרך חזרה!

כפי שנאמר שהחיינו וקיימנו והגיענו לרגע הזה.
זה השלב האחרון במסע הגיבורה.
הזמן שבו אנחנו חוזרות לעולם הישן
מתאחדות מחדש עם בני השבט שלנו
וחולקות איתם את האוצרות שגילינו
ואת אלו שיצרנו במו ידינו במהלך מסע הגיבורה.

כמו בכל השלבים הקודמים
גם השלב הזה יכול להיות מאתגר ולא מובן מאליו.

ואנחנו נדרשות לענות בכנות על השאלות הבאות:

• האם את מוכנה לחלוק עם בני השבט שלך
  את מה שלמדת במסע הגיבורה של חייך?

• עכשיו כשאת יודעת במה המסע הזה כרוך
  וכמה קשה היה המסע שלך,
  האם את מוכנה להוביל אחרים באותה הדרך?

• עכשיו כשהשלמת את מסע הגיבורה שלך,
  האם את מסכימה להיות בו זמנית בשני העולמות,
  רגל אחת בעולם הישן ורגל אחת בעולם החדש?

ברגע שהחלטנו לחזור הביתה
אנחנו נדרשות לעזוב את העולם החדש הקסום
ולחזור לעולם הרגיל, המוכר והבנאלי.

אותו עולם ישן שעזבנו בצאתנו למסע.
יחד עם זאת, אנחנו השתנינו
ולכן גם העולם שנחזור אליו השתנה.

החלטנו לחזור הביתה אל בני השבט שלנו
כי אנחנו יודעות שיש לנו מסר להביא להם.
יתכן שהם אפילו מחפשים אותנו
כדי לשמוע מה יש לנו לספר להם.

לעיתים הסיפור שלנו – זו המתנה שיש לנו לתת לעולם

ג'וזף קמבל, שהגה את הרעיון של מסע הגיבור,
טען, שסיפור חיים הוא מפתח מרכזי
בתהליכי התפתחות אישית.

עלינו להיות מסוגלות לספר את הסיפור שלנו.
היכולת לספר את הסיפור שלנו ,
מאשרת שאנחנו חלק מנרטיב מהותי ומשמעותי
שהמסע הגיבורה האישי שלנו
הוא חלק מהרקמה הגדולה יותר
של כל ההוייה, החוויה והעשייה האנושית.

כל סוף סיפור הוא הזדמנות גם להתחלה חדשה…

עכשיו אחרי שהשלמנו את כל השלבים במסע הגיבורה
ודגמנו את החיים בשני העולמות, הישן והחדש.
יש לנו את היכולת לנוע בקלות בין שני העולמות.

רכשנו את המיומנות הזאת דרך כל
המבחנים, האתגרים והמשברים
שחווינו לאורך מסע הגיבורה שלנו.

לעבור דרך כל התחנות – במסע הגיבורה
דומה להשלמת כתיבתו של סיפור.
סיפור בעל ערך ומלא משמעות עבורנו
עבור כל מי שהיה חלק מהמסע שלנו
וגם עבור אלו שיוכלו להיתרם ממנו עכשיו ובעתיד.

והיא חיה באושר ועושר עד….?!

מרבית הסיפורים והאגדות
לא מספקים לנו את המידע אודות
הקורות את הגיבורה בתום המסע שלה.
ברב הסיפורים, לגיבורה אין את האפשרות
להחליט מה קורה לה ואיתה אחרי השיבה הביתה.

החדשות הטובות הן, שכשאנחנו הגיבורות
בסיפור המסע של חיינו
יש לנו את האפשרות הזאת.

יש לנו את היכולת להחליט מה יהיה ה"סוף הטוב" שלנו
או איך "נחיה באושר ועושר עד עצם היום ההוא".

אז מה האפשרויות העומדות בפנינו כעת
עם השלמת מסע הגיבורה שלנו?

אפשרות מספר 1: לתעד את המסע.

הרבה מאד מסעות גיבורה תועדו בסיפורים.
וגם אנחנו יכולות לתעד את המסע שלנו.

האם תיעדת את המסע שלך ביומן?
אם תחזרי ליומן שלך אני בטוחה שתוכלי לזהות
את התחנות שעברת לאורך כל הדרך
את השיעורים שלמדת בכל שלב ושלב.
אבל, גם אם לא תיעדת את הדרך שלך במהלך המסע.
אף פעם לא מאוחר ואת יכולה לעשות זאת עכשיו.

בין אם נבחר לחלוק את סיפור המסע
רק עם הקרובים כמו בני המשפחה, הילדים והנכדים.
ובין אם נרצה לצאת עם הסיפור בפומבי.
יש חשיבות לתיעוד שלו.

אנחנו יכולות לכתוב פואמה, או כמה שורות.
אנחנו יכולות לצייר את המסע, לרקוד אותו, לשיר אותו
אנחנו יכולות לכתוב פוסטים בבלוג או בדף שלנו בפייסבוק.

אנחנו יכולות לכתוב גם ספר אישימקצועי ומעשי שלם
שלא רק מתעד את המסע אלא מדריך מה לעשות בדרך.
בדיוק כמו שקרה לי.

כשכתבתי ופירסמתי לפני כמה שנים את הספר:
"איך להפוך סיפור חיים כואב לשליחות מתגמלת מהלב"

בספר הדיגיטלי והמעשי הזה אני מתעדת שלב אחר שלב
את כל התחנות שעברתי בדרך לגיבוש השליחות המקצועית שלי.
הספר גם מתאר את התהליך האישי שאני עברתי
ומצד שני מספק את כל הידע והכלים המעשיים הנדרשים
כך שכל מי שעובדת איתו תוכל בסיומו
כדי לגלות בדיוק מהי השליחות המקצועית הייחודית שלה.

בקישור שכאן תוכלי לרכוש לעצמך עותק מהספר:
http://connect2lead.mypages.co.il/pages/29645?ref=shop

אפשרות מספר 2: לבחור להיות מורות דרך בעצמנו.

בדיוק כמו שהיו מורות דרך שליוו אותנו בתחנות השונות במסע שלנו,
אנחנו יכולות להפוך להיות מורות דרך מופלאות
עבור אחרות שרק עכשיו צועדות בדרך שאנחנו כבר עשינו.
יתכן וזה אפילו יקרה באופן אורגני וטבעי (כמו שקרה לי).

הבחירה להיות מורת דרך היא בעצמה מלמדת ומעשירה.
השיעורים שנלמד תוך שאנו מלוות אחרות בדרך
הם בעלי ערך רב עבור המסעות העתידיים שנצא אליהם.

יש לנו את המיומנויות והסגולות הנדרשות
להיות מורות דרך עוצמתיות ובנות ברית
עבור אלו שמבקשות לצאת למסעות גיבורה דומים לשלנו.

חווינו על בשרנו את כל השלבים במסע הגיבורה.
אנחנו יודעות בדיוק איך זה מרגיש
ועם מה צריך להתמודד בדרך.

למדנו שלמרות שלא ניתן לקצר את הדרך
או לעקוף שלבים במסע הגיבורה
אנחנו יודעות איך לצאת מכל פלונטר או ברוך
וגם איך לא להיתקע במשך שנים באותו השלב
כי יש לנו את היכולת לסלול את הדרך החוצה מתקיעות.

אנחנו גם יודעות להיעזר באחרות
לבקש ולקבל סיוע במידת הצורך
מכאלה שעשו את זה לפנינו
כדי שנוכל לעבור לשלב הבא במסע.

אנחנו יודעות יותר ממרבית הנשים,
כמה בקשה וקבלת עזרה
היא קריטית להצלחת המסע.

וזה בהחלט הזמן שלנו
להעניק את המתנה שלנו לאחרות
בדיוק כמו שמורות הדרך ובנות הברית,
שפגשנו במסע הגיבורה שלנו
העניקו לנו את מתנותיהן.

בתור אחת שעשתה את הדרך בעצמה
(והרבה יותר מפעם אחת)
וזכתה ללוות בעשור האחרון כמה מאות נשים
בדרך לגילוי השליחות המקצועית
הייחודית, המרגשת והמתגמלת שלהן.

ומאחר ושליחות מקצועית מיועדת ליחידות סגולה
שמוכנות לצעוד בדרך השליחות, לאורך כל החיים.

הפקתי סדרת סרטונים חדשה בה אני מספרת:
• מה זה אומר בכלל להיות שליחה?
• מה המחיר שצריך לשלם כדי להיות שליחה?
• מה מאפיין שליחה אמיתית?
• איזו דרך צריך לעשות כדי להיות שליחה?

>>>להרשמה בחינם לסדרת הסרטונים לחצי כאן<<<

בסופה של הסדרה אני מזמינה את אלו
שמרגישות שליחות בלב – להגיש את מועמדותן
ולהצטרף לתוכנית ליווי שנתית איתי.

להגשת מועמדותך לתוכנית שליחות מרגישות בלב
>>>לחצי כאן<<<

אפשרות 3: להתכונן למסע הבא

בנקודה הזאת יכולים לקרות אחד משני דברים:
• לצאת למסע הגיבורה שהוא המשך מתבקש של המסע הנוכחי.
• לצאת למסע גיבורה חדש לגמרי.

כמו שתיארתי בתחילת ה"מסע" המשותף שלנו בו
עברנו ביחד שלב אחר שלב במסע הגיבורה.

החיים שלנו מורכבים מהרבה מאד "מסעות"
לעיתים הם קורים בו זמנית בתחומים שונים בחיים.

יש מסעות מאד גדולים ומאתגרים בכל רמה אפשרית
ויש גם מיני מסעות שלכאורה נראים "קטנים"
אך רק כשאנחנו בתוך המסע אנחנו מגלות עד כמה…
• הם היו מהותיים ומשמעותיים
• הם היו בעלי ערך ואנשים הושפעו מהם לטובה
• החיים שלנו השתנו מהקצה אל הקצה
(כדברי המשוררת, הגודל של המסע לא תמיד קובע).

תוך כדי שאני משיקה מסע אחד עכשיו
(שהוא כמובן תוצר של המסע שאני עברתי)
אני כבר מתכננת את המסע הבא בשליחות שלי
הקמת מרכז טיפולי רגשי בשיטה ייחודית שפיתחתי.
שזה כאמור מפחיד ומרגש כאחד.

אפשרות 4 ואחרונה חביבה:

להצטרף לשבט "גםגם"
או במילים אחרות ליצור סינרגיה.
• גם להפוך למנטורית בתחום המומחיות שלך
• גם לכתוב את סיפור מסע הגיבורה שלך
• וגם לצאת למסע הגיבורה הבא

בכל מקרה רגע לפני שאנחנו רצות לצאת למסע הגיבורה הבא…

זה זמן טוב:

• לעצור להתבונן לשאול שאלות, לחקור, ללמוד

• להתענג על כל התהליך

• לחגוג את כל ההישגים הקטנים והגדולים

• להוקיר את עצמנו על הבחירה האמיצה לצאת למסע ולהשלים אותו

• להודות לכל אלו שהיו שם איתך ב-שבילך ובשביל-ך

• להגיד תודה לכל האתגרים, המשברים והאויבים לאורך הדרך
שבזכותם גילינו חלקים בתוכנו שלא ידענו על קיומם
שקיבלנו הזדמנויות לריפוי, העצמה, חיזוק, העצמה וצמיחה – מתוך הקושי

עכשיו אנחנו יודעות בודאות
שאנחנו יכולות לעשות את מסע הגיבורה
שוב ושוב ושוב.

אז כיאה לגיבורות אנחנו מוזמנות לבחור
את היעד המאתגר הבא במסע שלנו.

להסכים לקחת סיכון קצת יותר גדול בפעם הבאה.
מתוך הבנה שסיכון גדול יותר
מגדיל את הסיכוי לתמורה גדולה יותר.

אנחנו מבינות עכשיו
שהמסע הוא גם מעגלי וגם ספיראלי.
שאנחנו אף פעם,
לא טובלות באותו המקום בנהר פעמיים.
שאנחנו אף פעם לא נשארות באותה הרמה במסע.

וביננו, גם אם מסיבה כזאת או אחרת
עוד לא השלמת את המסע
(יש לי כמה וכמה מסעות כאלה שטרם הגיעו אל סיומם…)
יש סיכוי טוב שתוכלי לצאת למסע נוסף בקרוב.
והוא ישתלב עם מסעות העבר.

המסע הבא יהיה רחב יותר,
מעמיק יותר, מאתגר יותר,
הוא יתחיל מהנקודה
בו אנחנו נמצאות כבר עכשיו.
מהרגע שהסכמנו לחזור הביתה
ולהביא את המתנה שלנו לבני השבט שלנו.

במבט לאחור, על מסע הגיבורה שזה עתה השלמת
האם את יכולה לזהות עוד מסעות שכבר עשית במהלך חייך?

אני מאמינה שחוויית החיים שלנו על פני הפלנטה
לגמרי מסונכרנת עם מסע הגיבורה.
אנחנו אמורות לחוות את כל השלבים במסע הגיבורה
מעצם זה שאנחנו חיות את החיים.
וכל החוויות הללו נותנות יותר עומק ויותר משמעות לחיים שלנו.
ואכן, לעיתים אנחנו נוסקות לגבהים וצוהלות משמחה
ולעיתים אנחנו מתרסקות לתהומות אפלים וחשוכים.

בכל מקרה ממרום גילי,
ומאינספור מסעות גיבורה שכבר עשיתי
אני יכולה להעיד עם יד על הלב
שלמרות הסבל והכאב הגדול שחוויתי –
לא הייתי משנה כלום.

בזכות כל מה שעברתי אני מי שאני היום.
בזכות כל ה"צרות" שחוויתי גיליתי שפע של אוצרות.
והיום אני יכולה להעניק לאחרות מתנות שוות ערך.

ורגע לפני שאנחנו נפרדות הפעם.
אני רוצה להגיד תודה גדולה!

תודה לך שעקבת בצורה מלאה (או חלקית)
אחרי שלבי המסע של הגיבורה שחלקתי איתך.
תודה שכתבת לי באופן פרטי
או בתגובות מתחת לפוסטים בפייסבוק.

תודה שחלקת איתי
את תחושותייך, מחשבותייך
ורגשותייך לאורך מסע הגיבורה.

תודה שביקשת וגם רכשת לעצמך את
התרגילים המעשיים שהצעתי לך לאורך המסע.

תודה ענקית ליחידות הסגולה
שבחרו בי גם כמורת דרך הלכה למעשה
וממשיכות איתי את מסע הגיבורה שלהן
בין אם בליווי אישי או דרך התוכנית הוירטואליות.

וכמילות השיר:
"אני לא יודעת לאן אני הולכת מכאן,
אני רק יודעת שזה לא יהיה משעמם".
(דויד בואי)

מאמינה שנתראה במסעות הבאים
בין אם מקרוב ובין אם מרחוק,

מה שבטוח יהיה מרתק, סוער, רגוע,
מרגש ובעיקר נוגע בלב.

חיבוק חם ועוטף,
נילי דור האלה