מה באמת קורא לך?

ולא זו לא טעות כתיב.
זה בהחלט מה קורא לך ולא מה קורה לך:)
או במילים אחרות, אני שואלת,
האם קיבלת את הקריאה לצאת למסע הגיבורה?

אם עקבת אחרי הפוסטים הקודמים שלי
אז את בטח שמת לב שכמו כל דבר ביקום שלנו

גם מסע הגיבורה עובד לפי סדר.

בכל מסע גיבורה יש סדר.
חשוב לדעת את סדר הדברים.
כי לפני כל יציאה למסע הגיבורה
קודם כל מתקבלת קריאה.

זה השלב הראשון
הקודם להחלטה לצאת להרפתקאה.
זוהי הקריאה לצאת לדרך וללכת אל הלא נודע.

כלומר, לא ניתן לדעת מראש למה נקראנו
וגם לא ממש נדע מה יקרה לאורך המסע,
אלא אם כן, נסכים להיענות לקריאה
וללכת את הדרך.
את כל הדרך.
ללא תנאים מוקדמים.

למה הכוונה הרפתקה?

הרפתקה, על פי ההגדרה המילונית,
זו חוויה מרגשת ויוצאת דופן,
במקרים רבים היא כרוכה במעשה נועז ואמיץ, או אפילו מסוכן.
עם תוצאות שאינן ידועות או מובטחות מראש.

הרפתקה היא אירוע מכונן ויוצא דופן
בהיסטוריה האישית של האדם היוצא אליה.

במשמעות היותר רחבה,
הרפתקה היא כל יוזמה הכרוכה
בסיכון פיזי, רגשי, כספי, חברתי
כמו מיזם עסקי או שליחות חיים.

כמו שאמרה הלן קלר
"החיים הם הרפתקה נועזת או כלום"

מה שחשוב לי לציין לגבי השלב הזה.

זה שביננו, את ואני כבר יודעות שקיבלנו את הקריאה.

בין אם זו קריאה לצאת לדרך:

• להשיג מטרה נעלה למען טובת הכלל
• לעשות שינוי מהותי ומשמעותי במסלול חייך
• למסע של חיפוש אחר פתרון לבעיה או לצלוח אתגר ספציפי או להיחלץ ממשבר מסויים

אנחנו כבר שומעות את הקריאה בתוכנו.
כמו שאומרים, לאוד אנד קליר!

אנחנו יודעות שהיא שם.

האמת, יש סיכוי טוב
שיש עוד אנשים ששמעו אודותיה.
יתכן וחלקנו את הכמיהה הזאת עם חברה טובה
וסיפרנו על הרעיון הזה יותר מפעם אחת.

אלא שעד עכשיו רק דיברנו על זה.
אך לא נענינו לזה.

איך נראית ונשמעת קריאה לצאת למסע הגיבורה?

הקריאה יכולה להופיע בצורות שונות ומשונות.
וכשמדובר במסע שהוא גם שליחות חיים
(שליחות מקצועית משנה חיים, שלנו ושל אחרים).

הקריאה עשויה להגיע בעקבות "קריעה"
כלומר, על רקע אירוע משברי וכואב כגון:

• סיום טראגי של זוגיות אוהבת מרובת שנים
  (כמו למשל, בן זוג שנרצח בפיגוע טרור)
• גירושין על רקע בגידה מכוערת
• התפרצות של מחלה כרונית משבשת סדרי חיים
• צלילה לדיכאון עמוק
• פיטורים ממקום עבודה קבוע
• התפרקות שותפות עסקית
• פשיטת רגל בעסק

הקריאה הזו אינה בהכרח ידידותית לסביבה

נהפוך הוא, הקריאה מעיקה ומציקה
ממש כמו עקיצת יתוש
שלא נותנת לנו מנוח
ולא מאפשרת להתעלם ממנה
כי זה כל כך מ ג ר ד !

שאנחנו ממש מרגישות
שאם זה לא יפסיק לאלתר
עוד רגע אנחנו עומדות להשתגע!

מעיקה ומציקה אך גם מפתה

יחד עם זאת, יש בקריאה המעיקה הזאת
גם משהו מאד מסקרן ומפתה.

זו קריאה ללכת אחרי צו הלב שלנו,
אחרי משהו שישמח אותנו,
יספק אותנו וישביע את רצוננו.

כמו למשל:

• יצירת זוגיות חלק ב
• הבראה ממחלה בדרך ייחודית כנגד כל הסיכויים
• פתיחת העסק החלומי
• וסוף סוף גם יציאה לחופש הכלכלי הנכסף

הנשמע קולה?

לעיתים הקריאה מופיע כזעקת שבר
ולעיתים כלחישה שקטה.

בין אם הקריאה מופיעה בצורה ישירה וגלויה
או בצורה מרומזת ועקיפה
הקריאה הזאת מבקשת לעשות שינוי בחיינו
ובסופו של דבר לעזור לעשות
בדיוק את אותו השינוי גם בחייהם של אחרים.

קריאה לשינוי אמיתי ואותנטי
הקריאה הזאת מזכירה לנו
שהגיע הזמן לחיות על פי האמת שלנו.
ולא על פי חוקים שהוכתבו לנו מבחוץ.

היא מזמינה אותנו
לגלות ולהתחבר לאני האותנטי
זה שמסתתר מתחת לגלימה
של האני המדומה העכשווי
ובמקרה שלנו, זאת שמסתתרת
מאחורי גלימת "הזהות המקצועית".

הקריאה הזו היא הזמנה
להתקרב אליך ולמי שאת באמת.
יותר ממה שאיפשרנו לעצמנו עד עכשיו
או יותר ממה שאפשרי לנו בחיים הנוכחיים.

מאיפה הקריאה תגיע?

הקריאה מגיעה עמוק מתוכנו.

היא אינה מגיעה מהשכל החושב
והיא בדרך כלל ממש לא הגיונית
(כשחושבים עליה).

הקריאה מגיעה מהגוף,
מהלב,
מהאינטואיציה,
מתחושת בטן חזקה,
מידיעה פנימית עוצמתית
שכל כולה אומרת:

"כזה אני רוצה".
"אני ממש רוצה לעשות את זה!"
"אני הולכת אחרי זה ויהי מה!"

אז מה עושים עכשיו?

הדרך להבטיח את יציאתנו למסע –
היא להיענות לקריאה.

נקודה.

פשוט להגיד כן!!!!!!!!!!!!!!

חד משמעית.

בלב שלם.

(גם אם הלב שבור).

השאלה היותר חשובה היא לאיזו קריאה אנחנו נענות?

זו שאלה קריטית בנקודת הזמן הזאת!

קיבלנו קריאה, הקשבנו לה ונענינו לה –
יש סיכוי טוב שנצא למסע בהלימה מוחלטת למי שאנחנו באמת.
סוג של יושרה – ווק דה ווק אנד טוק דה טוק.

לעומת זאת, אם קיבלנו קריאה ובחרנו:

• להתעלם ממנה באלגנטיות מתוחכמת משהו.
• להיענות לקריאה שאינה הקריאה הייחודית שלנו
• להיענות לקריאה של אחרים
• להתאים את עצמנו לקריאה של אחרים
• להיענות למה שאחרים חושבים שאנחנו "צריכות לעשות"
  

אז אמנם נצעד בדרך אך בתוך תוכנו נרגיש שזה לא זה.

מה זה ה"זה הזה"?

ה-זה הזה הוא ייחודי לכל אחת.
כמו שהמסע שלך הולך להיות המסע הייחודי שלך ואין דומה לו.

זכרי, כשאנחנו יוצאות למסע שאינו שלנו
לא רק שהמבחנים שנעבור בדרך יהיו קשים ומטלטלים,
התחושה הפנימית שלנו תהיה
שזה ממש לא היה שווה את המאמץ!

לכן, חשוב לשים לב שהמסע הוא שלנו
שאנחנו נענות לרצון האמיתי
שזה מחובר לצו הלב.

מה עושים אם יש לנו תזמורת שלמה של קולות בראש?

קודם כל סביר להניח שזה בדיוק מה שיקרה לנו.
כי תמיד לצד הקול הקורא לצאת למסע
יעלו שני קולות חזקים מנגד:

אחד זהו קול הבושה:

קולה של המבקרת הפנימית.
זאת שתטיל ספק בעד כמה אנחנו באמת טובות וראויות.
היא בדרך כלל באה בתחפושת ה"לא מספיק טובה"

או לא מספיק….(השלימי את החסר).

קולה נשמע מזלזל, לעיתים משפיל ולא פעם גם עולב בנו.

בצורה של נזיפה וביקורת קטלנית:
"מי את בכלל שאת חושבת שאת יכולה לעשות את זה?"

והשני זו קולה של גברת חרדה:

זו קולה של השופטת הפנימית הדואגת.
זאת שמונעת מפחד ורוצה למנוע מאיתנו להיפגע בדרך.

היא חרדה מהלא נודע
ומטרתה לעשות הכל כדי להגן ולגונן עלינו
מפני כל שינוי בחיים שנתפס בעיניה כמסוכנת עבורנו.

אז איך בוחרים למי מהקולות השונים להקשיב?

לפני הכל עלינו להשקיט את קול הבושה וקול החרדה.
רק אחרי שמשקיטים את שני הקולות הללו
נוכל להקשיב לקול הקריאה האמיתי.

שהוא חד, ברור, בהיר ונהיר ולא משתמע לשני פנים.

איך נדע שהקול שבחרנו להקשיב לו
הוא הקול האמיתי ולא הקולות האחרים?

זו שאלה מעולה.

הקול האמיתי של הקריאה הוא:

– רגוע
– בטוח בעצמו
– ברור
– אוהב

האורך (של הקול) כן קובע!

המוח שלנו יכול לתעתע בנו
קולה של הבושה, המבקרת הפנימית
וקולה של החרדה, המגוננת הלאומית
מדברים דרך הראש ב"סיפור שאינו נגמר".

לכן ההמלצה היא להפנות את תשומת הלב לגוף
ולשים לב מה קורה שם.

אם יש בתוכנו ידיעה פנימית (בלתי מוסברת)
תחושה של חום פנימי שמתפשט מהלב לאזור הבטן
וקול שמדבר דרך הראש אבל בצורה קצרה ממוקדת וברורה.
זו הקריאה שאנחנו רוצות להקשיב לה.

איך אפשר להתגבר על הפחד והבושה?

ההקשבה לקול הקריאה האמיתי
אינו שוללת את הבושה והחרדה מפני המסע.
אך, ככל שתלמדי להקשיב לקולה של האינטואיציה
פחות תאמיני לקולות הביקורת והחשש.

בנוסף, אנחנו לומדות לפתח חמלה לכל שאר הקולות.

ואפילו ניתן להרחיק לכת
לשחק, לצחק ולהשתעשע
עם קול השופטת הפנימית חמורת הסבר
מבלי להסתכן להישלח למאסר עולם
על ביזוי בית המשפט הפנימי.

למי מהקולות אנחנו בוחרות להאמין?

מה שחשוב לזכור זה לא להאמין לכל המחשבות שלנו
או לפחות לבחור בתבונה למי מהם להאמין ולמי לא.

הדבר הכי חשוב בנוגע לקריאה,
זה שכשאנחנו שומעות את הקריאה
אנחנו מבינות את המהות והמשמעות שלה
ללא קשר למה אחרים חושבים או אומרים עליה.

לאיזה מסע הקול קורא לנו לצאת?

קיימים סוגים שונים של מסעות גיבורה.

יחד עם זאת, אני מתייחסת כאן
למסעות שקשורים לגיבוש, ליטוש ומימוש הפוטנציאל
והגשמת השליחות המקצועית הייחודית שלנו.

למרות שביננו השליחות מזמן בחרה בנו
השאלה אם אנחנו כבר השכלנו לבחור בה בחזרה.

בחירה לצאת למסע או ברירת מחדל?

יציאה למסע הגיבורה לא חייב להיות
עניין של גורל, מזל או ברירת מחדל –
שיגרום לנו לעשות את המסע בלית ברירה.

אפשר לצאת למסע הגיבורה –
ולצעוד בדרך השליחות המקצועית הייחודית שלנו
גם באופן פרואקטיבי ויזום.

למעשה כל פעם שאנחנו
מחליטות לשנות את חיינו,
מציבות מטרה ראויה ונעלה,
לטובתנו ולטובתם הגבוהה של כל הנוגעים בדבר
אנחנו למעשה יוזמות יציאה למסע גיבורה.

אז מה עלינו לעשות כבר היום
כדי להמשיך לצעוד במסע הגיבורה של חיינו?

שימי לב, הקשבה והיענות לקריאה
זה לא צעד פשוט וקל בכלל!

זה יכול להיות צעד מאתגר וקשה ביותר.

אני מזמינה אותך עכשיו

לרשום במספר משפטים קצרים,
את הקריאה שקיבלת ושמעת בבירור,
את הקריאה לצאת להרפתקה,
את ההזמנה לצאת למסע החיפוש.

זו הצהרה ברורה וחדה ליקום שאומרת:

שמעתי.
קיבלתי.
הבנתי.
יצאתי!

נענית בלב שלם גם אם זה עדיין לא מושלם

בשלב הזה ההצהרה לא חייבת להיות מושלמת.

מסע הגיבורה שלנו מתגבש, מתלטש, ומתממש תוך כדי צעידה בדרך.

את עדיין זקוקה לעזרה בזיהוי הקריאה שלך לצאת למסע הגיבורה?

בדיוק בשביל זה הכנתי לך תרגיל מיוחד
שיעזור לך לזהות את קריאת השליחות הייחודית שלך.

שלחי לי מייל לכתובת שלי joytemple@012.net.il

וכתבי לי בכותרת: נילי תני לי!

ואשלח לך מיידית את התרגיל במתנה למייל שלך.

לחיי הקריאות שבדרך!

חיבוק חם ועוטף,

נילי דור האלה