את *לא* לבד במסע הזה
שנים שניסיתי לעשות דברים לבד.
לא רק בשביל להוכיח לעצמי שאני יכולה.
אלא, בעיקר בגלל שלא סמכתי על אף אחד.
בואי נתחיל בזה ש…
לא נתתי אמון בדמויות "סמכות"
בטח שלא העזתי לבקש מהם עזרה
וגם אם הציעו לי, לא תמיד הסכמתי לקבל אותה
הרבה פעמים הלכתי עם "הראש בקיר"
ושילמתי מחירים כבדים רק בגלל שבחרתי
במודע או שלא במודע, לצעוד בדרך לבד.
היו לי אינספור תירוצים למה לא להיעזר.
זה יקר,
זה רחוק,
אין לי פניות לזה עכשיו.
זה לא בשבילי.
אני לא מתחברת.
ועוד שלל סיבות.
עד שהבנתי.
שאני *לא* יכולה לעשות את זה לבד
שאם אני רוצה להצליח בשליחות המקצועית שלי
אני צריכה עזרה ביג טיים!
ואם אפשר יפה שעה אחת קודם.
הכרתי בכך שאני זקוקה למישהי או מישהו
שילכו איתי ויתמכו בי בפן
האישי, המקצועי, העסקי, הכלכלי.
הודיתי בכך שאני צריכה לקבל עזרה
במיוחד מכאלה, שכבר צעדו בדרך הזאת לפני
שמכירים את השטח היטב
שנכנסו ויצאו מהבורות לאורך הדרך.
ועל השלב הזה במסע הגיבורה
אני רוצה לכתוב לך היום.
להגיד כן לקריאה זה גם להסכים לבקש ולקבל עזרה
אחרי שאמרנו "כן" לקריאה לצאת למסע הגיבורה
השלב הבא הוא להכיר בצורך לקבל עזרה
ולהקיף את עצמנו במעגל תמיכה של נשים
שיצעידו אותנו, ילכו איתנו ויכוונו אותנו לאורך כל הדרך.
בשלב הזה:
- אנחנו מתיידדות עם נשים חדשות
- אנחנו לומדות דברים חדשים
- אנחנו מתמסרות לקבלת העזרה שביקשנו ולזו שניתנת לנו
במסע הגיבורה שלנו נכיר שלוש סוגים של נשים:
- מנטוריות – מורות הדרך שלנו
- בנות ברית – חברות לדרך
- אויבות – שיעשו הכל כדי לתקוע לנו מקלות בגלגלים
אנחנו רוצות לפגוש אותן כאן ועכשיו
"המורות הטובות ביותר הן אלו שמראות לך לאן להסתכל
אך לא אומרות לך מה לראות" (אלכסנדרה קיי טרנפור)
אז מי היא המנטורית במסע הגיבורה?
מנטורית זו מורת-דרך או יועצת חכמה ואמינה.
זוהי מישהי בעלת השפעה, יכולת לתת חסות ולתמוך.
כשאני אומרת אישה חכמה אני מתכוונת ל"זקנת השבט" –
לאו דוקא בגלל גילה הכרונולוגי
אלא בזכות ניסיון החיים המצטבר שלה.
חכמתה מבוססת על כל מה שהיא בעצמה עברה
על מה שהיא יודעת כי חוותה זאת על בשרה
על מה שעובד או לא עובד כי היא ניסתה.
היא אינה נשענת רק על ידע תיאורטי
או "ארגז כלים עשיר" שלא נעשה בו כל שימוש.
כי היא שמעה ש"זה טוב".
את הדרך הזאת היא כבר הלכה בעצמה
מספיק שמורת-הדרך תקדים אותנו בשנים-שלושה צעדים
את ה"קטע" הזה של הדרך במסע הגיבורה שלנו
היא כבר עשתה בעצמה, כך שהיא:
- תוכל להנחות אותנו איך לנווט בחלק הזה של המסע
- תזהיר אותנו מפני סכנות או איומים שצפויים בדרך הזאת
- תעניק לנו שפע של עצות חכמות ומועילות ותכוון אותנו בהתאם
למורת-הדרך באמת אכפת מאיתנו
חשוב לה שנהיה מוכנות לקראת הבאות,
גם כשהיא לא תוכל להיות שם אתנו.
יותר ממורת-דרך אחת
לאורך מסע הגיבורה יהיו לנו מספר מנטוריות.
יהיו כאלה ש….
- טובות לתחילת המסע שלנו – כאלה שיעזרו לנו לצאת לדרך
- רלבנטיות לאמצע המסע – כאלה שיעזרו לנו לצלוח את האתגרים והמבחנים
- חשובות לקראת החזרה הביתה – אלו ילוו אותנו אל "קו הסיום" של המסע
מה שחשוב זה:
- שנדע לזהות אותן
- שנסכים להיעזר בהן באמת
- שנקשיב לעצות החכמות שלהן
- שנעשה את מה שהן מלמדות אותנו
לבטוח במנטורית – זה מפתח להצלחת המסע
חשוב להכיר בניסיון חיים של המנטורית
להבין את הערך המוסף שהיא מביאה לנו דרך תפיסת עולמה
לסמוך על כך שכוונותיה טובות.
האמון במערכת היחסים כאן הוא הדדי.
המנטורית היא חלק מהמסע שלנו
בדיוק כמו שאנחנו חלק מהמסע שלה.
זו קשר שמבוסס על שותפות דרך.
לאורך כל המסע המנטורית:
- תתמוך בנו
- תייצב אותנו כשנמעד
- תעזור לנו לחשב מסלול מחדש כשנלך לכיוון הלא נכון
היא תמיד תהיה שם ברגעי הנפילה להושיט יד
והיא תמיד תהיה מוכנה ונכונה לענות על כל השאלות שיש לנו.
אז בואי נזהה ביחד את המנטוריות שיש לך כבר עכשיו
קודם כל יש לך אותי.
כן, כן, אני זאת שכותבת לך לאורך הרבה זמן
מלמדת, מעשירה, חושפת מולך את חוויות החיים ממסע הגיבורה שלי
משתפת אותך בניסיון חיי ובמה שלמדתי מהמסעות השונים שערכתי.
אני עושה את זה כי חשוב לי שגם את…
- תוכלי לנווט את דרכך במסע בצורה טובה ויעילה
- תצליחי לממש את השליחות המקצועית שלך
- תהיה בעלת שליחות ייחודית, מרגשת ומתגמלת (גם רגשית וגם כלכלית)
- תשפיעי לטובה, תעוררי ההשראה ותשאירי חותם מהותי ומשמעותי כאן
- תחגגי את ההצלחות שלך, תקטפי את פירות ההשקעה ותתענגי על הנקטר
- תאהבי את החיים שלך ותהני מהם לאורך כל הדרך
- תעזרי לאחרים להגשים את משאלות ליבם
כך שיוכלו לחיות חיים רגישים, מרגישים ומרגשים
ואני באמת מאחלת לך שהפעם תשלימי את מסע הגיבורה שלך
ותחזרי עם הבשורה המיוחדת שיש לך עבור בני השבט שלך.
וכמובן שאני כאן בשבילך ועבורך אם תזדקקי לעזרה שלי.
אבל חוץ ממני יש עוד.
יכולה לזהות עוד מורות דרך במסע הגיבורה?
זה זמן טוב לשאול את עצמנו אודות מורות הדרך בחיינו:
- מי עזר לנו להגיע עד הלום?
- איך הן תמכו בנו לאורך הדרך וכיצד הן ממשיכות לסייע לנו?
- כיצד באה לידי ביטוי החכמה שלהן?
- מה מאפשר לנו לסמוך עליהן ולבטוח בעצות החכמות שלהן?
- והאם יכול להיות שמורת הדרך לא תהיה טובה עבורנו?
מה קורה כשהמנטורית לא בעדנו?
חשוב לי לציין שלעיתים נרגיש
שמורת הדרך לא נאמנה למשאלת הלב שלנו.
יחד עם זאת, חשוב שנזכור שהיא תמיד תישאר נאמנה
לקבלת התוצאה הטובה ביותר מהמסע שלנו.
רק שלפעמים לוקח לנו זמן להבין את זה.
שהיא לגמרי בעדנו.
בעד מה שנועדנו להשיג בתום מסע הגיבורה.
סוג כזה של מנטורית יכולה להופיע בדמות "מחלה".
אפשר לראות בה חלק מהאתגרים
והמבחנים שאנחנו צריכות לעבור במסע הגיבורה
אך, אפשר ורצוי לראות בה מורת-דרך.
מניסיוני האישי עם מחלה כרונית (אנדומיטריוזיס)
בהתחלה ראיתי בה "האויב הגדול שלי"
שמשבש לי את החיים ומפריע לי לצעוד בשליחות שלי.
עד שבלית ברירה הפכתי אותה לשותפה במסע שלי.
ממחלה היא הפכה לישות מוערכת – ה"מלכה האנדומיטרית"
מורת הדרך ושותפתי למסע הגיבורה.
מחלה הרבה פעמים גורמת לנו לעשות דברים
שלא היינו עושות אילולא היינו חולות.
המחלה מגלה לנו חלקים בתוכנו
שלא נדרשנו להתבונן עליהם או לשנות אותם.
המחלה גוררת אותנו אל פי התהום
מתוך ידיעה שלא היינו מתקרבות אליו מבחירה חופשית.
על מסע הגיבורה שלי עם המחלה כמורת דרך
אכתוב בהרחבה בהזדמנות אחרת.
אני רק אציין שביום שהפכתי אותה למורה שלי
שם גם החל המפנה בתהליך הריפוי שלי.
וישנן עוד מורות-דרך שונות ומשונות
לאורך המסע נפגוש כל מיני מנטוריות.
לעיתים אלו יהיו נשים. בנות חוה. בשר ודם.
לעיתים, א.נשים שכבר מתו אך רוחם עדיין מלווה אותנו במסע.
וכמובן שאלו יכולים להיות גם:
- מדריכים רוחניים
- בעלי חיים
- סימני דרך
- סמלים
- משברים/מחלות/טראומות
אנחנו מוקפות במורות דרך כל הזמן
התפקיד שלנו זה רק לפקוח את העיניים
ולהסכים לראות אותן, ליצור איתן קשר ותקשורת רציפה.
חוץ מהמנטוריות יש לנו גם שפע של בנות ברית
שמצטרפות למעגל התמיכה שלנו ומלוות אותנו במסע.
מה ההבדל בין מנטורית לבת ברית?
אם השיעור של המנטורית לעיתים הוא שיעור קשה
(כמו במקרה של מחלה כרונית או מחלה מסכנת חיים)
בנות הברית שלנו הן תמיד בעדנו ובצד שלנו.
בנות ברית יכולות להופיע בכל מיני צורות שונות ומשונות.
בנות ברית שתומכות בנו עוזרות לנו:
- להיות יותר יעילות
- ליצור סינרגיה (השלם גדול מסך חלקיו)
כשאנחנו מקשיבות לקול הפנימי וסומכות על תחושת הבטן שלנו
אנחנו נגלה עוד בנות ברית שילוו אותנו בדרך
אך בעיקר נגלה שאנחנו נפתחות לנשים חדשות,
קולגות או חברות שלא היה לנו איתן קשר קודם לכן.
אנחנו יכולות לסמוך על בנות הברית שלנו שהן:
- יעזרו לנו לפתור ולהתגבר על בעיות
- יקחו על עצמן חלק מהמשימות ויעזרו לנו עם נטל המסע
בנות הברית שלנו:
- יקשיבו לנו בעניין רב
- יושיטו יד בשעת צרה וכתף להישען עליה
- יגרמו לנו להרגיש טוב עם עצמנו במחיצתן
- ישקפו לנו עד כמה אנחנו מיוחדות ויוצאות דופן
אלו רק חלק מסימני ההיכר של מערכת יחסים עם בת ברית!
לא כל חברה היא בהכרח בת ברית
בו זמנית, האינטואיציה שלנו עשויה להזהיר אותנו
מפני האנשים שסובבים אותנו שנים ארוכות
(בני משפחה, בני זוג, קולגות, חברות וכדומה)
שאינם בשלים לשמוע על מסע הגיבורה שלנו או לתמוך בו.
חשוב שנסמוך על האינטואיציה גם במקרה הזה.
לא כל החברות שלנו הן גם בנות הברית שלנו
הגילוי הזה כואב.
עצוב וממש לא פשוט.
אך הוא חלק בלתי נפרד במסע שלנו.
חלק ממש לא יתמכו בנו במסע.
זה לא אומר שקשרי החברות צריכים להסתיים
זה רק אומר שיש להן תפקיד אחר במסע שלנו.
יש לנו מנטוריות ובנות ברית במעגל
כולנו יכולות לעשות דברים נפלאים
או כל מיני דברים "מגניבים" בחיים שלנו
אבל כל אלו לא נחשבים למסע הגיבורה
אם הם לא כוללים קבלת תמיכה
ממנטוריות, בנות ברית ועוזרות נוספות.
חלק מהמסע זה לגלות את האנושיות שלנו
את ההיזדקקות שלנו לאחרות
את הצורך שלנו להיעזר, להיתמך, לסמוך.
זה חלק אינטגרלי ממסע הגיבורה שלנו.
אז…
עצרי, מעגל תמיכה לפניך!
זה הזמן לעצור.
להכין פירוט של מעגל התמיכה
ליצור רשימה של כל מורות הדרך ובנות הברית.
אנחנו רוצות לרשום ליד כל אחת שעוזרת לנו
את הערך המוסף הייחודי שלה
ואיך היא תורמת לדרך המשותפת שלנו.
אנחנו רוצות להעריך ולהוקיר לכל אחת מהן
על תרומתה המהותית והמשמעותית למסע הגיבורה שלנו
ולהגיד בקול רם: "תודה שהבאתני עד הלום".
רגע לפני שאנחנו עוברות לשלב הבא…
מאחר שאי אפשר לעשות את מסע הגיבורה לבד.
ואי אפשר להמשיך לדרך ללא מעגל תמיכה המורכב
ממורות דרך, בנות ברית ועוזרות נוספות.
הכנתי לך מספר תרגילים שיעזרו לך
למפות ולבנות את מעגל התמיכה שלך.
>>>למעבר לתרגילים לחצי עכשיו כאן<<<
מחכה לשמוע על מעגל התמיכה שיצרת לעצמך
ערב יציאתך למסע הגיבורה שלך.
חיבוק חם ועוטף,
נילי דור האלה
