שלום רב,
הפסיכיאטרית הידועה, דר' אילזבת קובלר – רוס כתבה ש"המוות חשוב לחיים".
חשוב לקבל את המוות, להכין את עצמנו למוות (שלנו ושל אחרים).
מאחר והמוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים (עובדה 100% מן האנשים בעולם ימותו). יש חשיבות ללמוד גם כיצד להתמודד עם מוות של קרובים ורחוקים לנו כדי לא להפסיק לחיות. ועל כך בוידיאו הקצר הבא:
לפרטים נוספים על ההרצאה למה בחרה חיה וסרמן לצחוק אחרי שרצחו את אהבת חייה ? כנסו לקישור הבא:
http://www.laughtertherapy.co.il/laughingwidow/
להרשמה להאזנה להרצאה של נילי דור האלה ולראיון עם חיה וסרמן ביום רביעי ה-18.5.2011 בשעה 21:00 באינטרנט.
מלאו את הפרטים שלכם בטופס הבא:
להשתמע בהרצאה ביום רביעי,
שלכם נילי דור האלה
נילי יקרה,
ההקשבה למילותיך בסרטון הזה מאד ריגשה אותי, ואני מאד מעריכה את הדרך שלך להתמודד עם המוות והאבדן.
מי שלא מכיר את הדרך שלך, ובעצם רוב האנשים חושבים שבהתמודדות עם אבדן צריך להיות באבל ובעיקר לבכות כדי לפרוק ולהביע את הכאב. קשה הרבה יותר להבין שהצחוק יודע לפרוק את הכאב מהגוף בדיוק כמו הבכי, אבל בהבדל אחד מאד משמעותי. בכי והתאבלות תמידית אמנם משחררים כאב אבל מקבעים את הסבל, ולעומת זאת צחוק משחרר כאב אבל מקבע את השמחה שקיימת ורק הוזזה הצידה והוקפאה בגלל הנסיבות ומיתוך כך ההתמודדות היא יותר אפשרית ויותר קלה. אני מאמינה שהכאב נמצא שם תמיד וההתמודדות עם האבדן גם היא קיימת אבל הצחוק יודע לרכך ולעדן את התחושות הקשות ולתת איזון באמצעות תחושות יותר נינוחות.תודה על הסרטון וחיבוק אוהב, שלך – אורנה.
תודה רבה אורנה.
זו אכן משימה להעביר מסר חדש ואחר ממה שחינכו ולימדו ותרבתו אותנו.
ועל כך כמובן בהרחבה בהרצאה היום בערב
תודה וחיבוק
נילי