חיים נחמן ביאליק בשירו “הכניסי תחת כנפך”, אומר ושואל. אומרים יש בעולם אהבה, מה זאת אהבה ?
אז, לרגל יום האהבה, ובמלאות השבוע 30 למותה של מורתי האהובה, דר’ אנט גודהארט רציתי לתת את התשובות שלה על הנושא המדובר ביותר היום.
בחרתי להביא נקודת מבט קצת שונה על הנושא ועל ידי כך להנציח את משנתה ואת זכרה של אחת הנשים המאד משמעותיות בחיי.
אחרי הכל, כולנו מתמודדים עם רגשות של אהבה. אבל מה זאת אהבה והאם זה בכלל רגש ?
האם אהבה היא רגש ?
רגש בלועזית נקרא E-motion והפירוש של המילה, על פי אנט גודהארט הוא שרגש זוהי (E)אנרגיה בתנועה או הוצאה (EXIT) תוך כדי תנועה. לפיכך, טענה אנט, שכל מה שגורם לנו כאב או אי-נחת אלו הם רגשות מאחר ואנו רוצים לפרוק אותם ולהוציא אותם מתוכנו.
צער, שעמום, כעס, פחד אלו הם רגשות, שאנו רוצים להוציא מן הפנים החוצה. רגשות שמעיקים עלינו ואנו רוצים להשתחרר מהם ואם אפשר כמה שיותר מהר. אז מה לגבי אהבה ?
האם אנו רוצים להשתחרר מאהבה ?
כל מי שאני מדברת איתו (וזה כמובן כולל אותי) היו שמחים להתפטר אחת ולתמיד מרגשות של כעס, חשש, תסכול, אכזבה, קנאה, בושה, אשמה, עלבון, חוסר שביעות רצון, צער, יגון וכדומה.
במקרה הטוב, אם אנחנו מחוברים לעצמנו ולרגשות שלנו (ובעיקר מרשים לעצמנו) נוכל לבטא, לפרוק ולהשחרר מהרגשות הללו בעזרת מנגנוני הגוף הטבעיים. אלו אותם מנגנונים שקיבלנו עם הגיענו לעולם שנועדו לעזור לנו להוציא את הרגשות הכואבים הללו תוך כדי תנועה. מנגנונים אלו כוללים: בכי, צחוק, צעקה, רעד וכדומה. התחושה הנלווית לפורקן אינה רק הקלה. אנשים מדווחים על חיבור מיידי למקום של שקט, שלווה, בהירות, נינוחות, אור, אינסופיות – אם תרצו, אהבה.
במקרה הפחות טוב, כשאנו לא מסוגלים להכיל, או להתמודד עם הרגשות הכואבים שלנו, ננסה להדחיק, להתכחש, לסמם או להסיט את תשומת ליבנו מהתחושות הקשות הללו ולמעשה נכלא אותם בתוך הגוף שלנו לעיתים למשך שנים ארוכות. כך נסתובב בעולם בתחושה של ריחוק וניתוק ממקור החיות של עצמנו – מאותו מקור של אהבה.
לדבריה של אנט – אהבה היא המצב הקיומי הבסיסי שלנו. זוהי מהות ההוייה האנושית. כך שברגע שמשחררים את הרגשות הכואבים (שאגב יש להם תפקיד חיוני וחשוב בחיינו) חוברים מחדש למקור שלנו והפלא ופלא מגלים את האהבה הגדולה שבתוכנו. מתוך המקום האנושי הזה ניתן לבטא חמלה לזולת, לגלות אמפטיה, לקבל ולתת ללא תנאי, לשמוח, להצליח, להכיל, להקשיב וכדומה.
זוהי באמת אהבה שאינה תלויה בדבר. אהבה כזו קיימת בכל אדם באשר הוא ללא תלות ברקע המשפחתי שלו, בילדותו, בניסיון חייו וכדומה.
כל האנשים יכולים לחבור למהות הגבוהה הזו של עצמם. בתנאי שהם יסכימו לפנות מתוכם את כל ה”עננים” (אותם רגשות קשים) שמסתירים את מקור האור. האהבה.
ניתן לראות עדות טהורה למצב זה בקרב תינוקות. כל דבר שהם אוחזים, בו הם לגמרי מרוכזים בו ומושקעים בו ומרגישים אחד איתו – כאילו מאוהבים. גם כשתינוקות רכים מסתכלים עלינו יש משהו במבט שלהם בעיניים שפשוט נכנס לנשמה שלנו ונוגע במקום הכי עמוק בתוכנו. מכירים את זה ? על האהבה הזו אנט מדברת.
לדעתי אנשים נוטים לבלבל בין אהבה לבין צרכים רגשיים אחרים.
ההבדל בין אהבה לבין הצורך בביטויים של אהבה
אנט דיברה על חמישה צרכים בסיסיים אנושיים שחיוניים להתפתחות הבריאה שלנו בילדות:
1. צורך באהבה (שיאהבו אותנו)
2. צורך בתשומת לב
3. צורך במגע
4. צורך בהערכה
5. צורך בקבלת ביטויי האהבה של הילד אל הזולת
לטענתה כשצרכים אלו לא באים על סיפוקם הבריא, המלא והמאוזן בילדות, אנשים “נתקעים” ומסתובבים במהלך חייהם עם “צרכים קפואים” כאלה שלא קיבלו מענה ולעולם לא יקבלו מענה כפי שהיו זקוקים להם בילדות.
באופן לא מודע אותם אנשים ינסו לקבל מענה לצרכים הללו, או אפילו לתבוע מענה אולם זהו מאבק שנועד לכישלון מוחוץ וכואב מראש.
זה כמובן נובע מתוך חסך עמוק, בור ללא תחתית שלעולם לא יוכל באמת להתמלא ולא חשוב מה יאמרו לנו או יעשו למעננו. זה אף פעם לא יהיה מספיק טוב.
לכן, אלו ימצאו עצמם לא פעם בכל מיני מערכות יחסים”אוהבות” כאלה ואחרות, מלאי טענות כלפי הזולת, חסרי שביעות רצון, מרוקנים, נטושים, דחויים, לא מוערכים, לא אהובים.
לדוגמא, אישה יכולה להתלונן שבן זוגה לחיים אינו אוהב אותה. הם מתווכחים ביניהם אם הוא כן או לא אוהב אותה והיא נוזפת בו ומטיחה בוא האשמות על כך שהוא אף פעם, אבל אף פעם לא מביעה את אהבתו אליה. הוא מתגונן ואומר לה “רק הבוקר אמרתי לך שאני אוהב אותך”. היא כמובן מתכחשת לכך. הוא עונה “הנה אני אומר לך שוב, אני אוהב אותך”. והיא מסתכלת עליו במבט חשדני ואומרת “אני לא מאמינה לך, אתה הרי ממש לא מתכוון לזה”.
בשונה מאותם צרכים שלא קיבלו וכבר לא יקבלו מענה ותמיד יתנו תחושה של חוסר, חסך או סוג של נכות, חיבור לאהבה אמיתית יוצר תחושה של מלאות וכל דבר שמגיע לחיים שלנו מתוך ההוויה האוהבת הזו, נחווה כמשהו שמעשיר אותנו ואת חיינו ואת מערכות היחסים שלנו ולא כמשהו שבא למלא חלל אינסופי.
הפילוסוף פרידריך ניטשה כתב: “אני חושב שהבנתי למה רק האדם לבדו צוחק; הוא לבדו סובל כה עמוק שהוא היה חייב להמציא את הצחוק”
מה הקשר בין צחוק לאהבה ?
הצחוק לא הומצא על ידי האדם, הצחוק הינו מנגנון פיסיולוגי מתוחכם שניתן לכל בני האדם במתנה. הוא אחד מיני כמה מנגנונים שניתנו לנו כדי שנוכל לבטא, לפרוק לשחרר את הרגשות הכואבים. אותם מנגנוני הגוף הטבעיים שבמקרה הטוב נועדו להוציא את הרגשות תוך כדי תנועה כוללים בכי, צחוק, צעקה, רעד וכדומה.
במקרה הפחות טוב כשבני האדם מתערבים ומנסים לשלוט ברגשות הקשים או ימנעו משימוש באותם מנגנונים, הם ידחיקו, יתכחשו, יסממו או יסיטו את תשומת הלב מהתחושות הקשות הללו ולמעשה יכלאו אותם בתוך הגוף לעיתים למשך שנים ארוכות.
דבר זה יוצר, עומס בלתי נסבל בעליל על המערכת הפיזית והרגשית שלנו, שעלול להתפץ בבוא היום כמחלה פיזית או נפשית. אולם, מעבר לכך המחיר שאנו משלמים הוא ניתוק וריחוק שגם פוגעים בחיבור שלנו אל עצמנו ואל אחרים במיוחד אלו הקרובים אלינו.
כמו שנאמר על החיוך, ניתן לומר גם על הצחוק, שזהו הקו הקצר המחבר בין הבריות.
וזה לא סוד שניתן להתחבר לאחר רק במידה שאנו מחוברים לעצמנו.
טיפים לזוגות בהתהוות או לזוגות קיימים
אנט גרסה שמערכות יחסים בין בני זוג נועדו למלא אחר שני צרכים עיקריים:
1. הנאה ועונג
2. ריפוי ויצירת מרחב לגדילה וצמיחה הדדית מתוך מקומות כואבים
כלומר, מערכת יחסים שרק מבוססת על כיף והנאה הינה מערכת שטחית ומערכת יחסים שרק מבוססת על תהליכי צמיחה תחווה כמשהו כבד, רציני וכואב.
כמו בכל דבר בחיים איזון זו מילת המפתח. חשוב מאד לוודא שמערכת היחסים של כל אחד מאיתנו מורכבת משני אלו.
המחקרים מצאו שבני זוג שצוחקים ובוכים יחד מצליחים לייצר קרבה ואינטימיות לאורך זמן, בהחלט נהנים ומתענגים זו במחיצת זה ונעזרים במנגנוני הריפוי הלא מילוליים של הגוף כדי לרפא מקומות כואבים מן העבר שצצים ועולים בתוך המערכת הזוגית שלהם.
כשכל אחד מבני הזוג מצליח לפרוק מגופו את הרגשות הקשים ומתחבר מחדש למהות, למקור של האהבה בתוכו, קל יותר לאהוב, לקבל ולהעריך את עצמנו, קל יותר לאהוב, לקבל ולהעריך את בן הזוג שלנו והרבה יותר להפסיק את הקיטורים, התלונות, ההאשמות, ולהתגבר על הצרכים הפיסיים בלבד ולעשות מעל ומעבר מכל הלב למען האהובים עלינו כי אהבת אמת רוצה את טובתו הגבוהה והנעלה בלבד של בן או בת הזוג שלנו ללא תנאים מוקדמים.
מאחלת לכולנו חיבור לאהבה האינסופית שבתוכנו.
ובהזדמנות זו הרשו לי להזמין אתכם באהבה, לערב מיוחד שאני מקיימת לזכרה של דר’ אנט גודהארט שפיתחה והפיצה בעולם את שיטת האימון ותרפיית הצחוק, שזהוי שיטה יעילה להצלחה ולהשגת תוצאות מדהימות תוך פרקי זמן קצרים.
ההרצאה תתקיים ביום חמישי הקרוב. ב-18.8.2011 בשעה 21:00
ההרצאה הינה בחינם אולם נדרשת הרשמה מראש.
לפרטים נוספים והרשמה להרצאה הקליקו על הקישור הבא::
http://www.laughtertherapy.co.il/fastsuccess/
או שמלאו את הפרטים שלכם בטופס הבא וקישור לעמוד ההרצאה יישלח אליכם בדוא”ל:
בברכה מחוייכת
שלכם,
נילי דור האלה
נ.ב. מוזמנים להגיב, לשאול שאלות, לעשות לנו לייק, להעביר הלאה באהבה !
נילי יקרה,
תודה על פוסט מרגש מאד מאד ועתיר תובנות. בעיני את דוגמה ומופת לאדם אוהב שנותן המון המון אהבה לזולת תמיד וכמה שיותר….
בגדול בהרגשה שלי לפעמים לוקח המון המון זמן של חפירה פניימית וקילוף של המון שכבות כדי להבין שאהבה היא משהו מובנה בתוך כל אחד מאיתנו. צריך רק לדעת לזהות אותה וברגע שמזהים נוצר מרחב עצום מבפנים שמסוגל להכיל המון והרבה יותר מימה שניראה אפשרי בחוויה הקודמת של לפני הגילוי הזה, ואולי זה מה שעושה את כל ההבדל.
חיבוק אוהב,
שלך – אורנה
תודה רבה על פוסט מעשיר , מעצים ומלא תובנות והבנה משמעותית לגבי החיים בכלל ואהבה בפרט
אהבתי מאד …
אכן אורנה אצל חלק אותה אהבה נמצאת מתחת להרבה שכבות של אבק….שווה לנקות. זה כמו למצוא יהלום בוהק. הרבה אור
שלך
נילי
תודה אורלי יקרה, שמחה שאהבת 🙂 ותודה שבחרת לשתף אותי,
שלך
נילי