מי תהיי בלי הזהות המקצועית שלך?
תשאלי את עצמך עכשיו בכנות, עם יד על הלב,
אם כל מה שאת עושה היום כאשת מקצוע,
היה בוקר אחד מתפייד ונעלם כלא היה
האם עדיין היית יודעת:
- מי את בכלל?
- למה את באמת
תשאלי את עצמך עכשיו בכנות, עם יד על הלב,
אם כל מה שאת עושה היום כאשת מקצוע,
היה בוקר אחד מתפייד ונעלם כלא היה
האם עדיין היית יודעת:
הרבה שנים אני צועדת בדרך השליחות המקצועית שלי
מחוברת מאד לעשייה שלי, אוהבת אותה ונהנית ממנה מאד!
לכן, זה אולי זה יפתיע אותך לגלות,
שהיו מספר לא מבוטל של תקופות בחיי… להמשך קריאה
כפי שנאמר שהחיינו וקיימנו והגיענו לרגע הזה.
זה השלב האחרון במסע הגיבורה.
הזמן שבו אנחנו חוזרות לעולם הישן
מתאחדות מחדש עם בני השבט שלנו
וחולקות איתם את האוצרות שגילינו
ואת אלו שיצרנו
הגיבורה שלנו, ממשיכה במסעה
ועושה את דרכה בחזרה הביתה אל בני השבט שלה.
בשלב הזה במסע אנחנו פוגשות את
מותה ולידתה מחדש של הגיבורה.
ה"אני הישנה" מתה
וה"אני החדשה" מגיחה
ממש כמו
(וכן, ממש מתחילים להריח את הסוף של המסע…)
אחרי שבשלב הקודם הגיבורה שלנו התענגה על כך
שהיא נגעה ב"אושר" והגיעה אל המטרה
ולקחה פסק זמן לחגוג את ההצלחה שלה.
עכשיו הגיבורה שלנו … להמשך קריאה
בו אנחנו עומדות באמת לגלות
את האוצר הקסום במסע הגיבורה.
שבוע שעבר דיברנו על השלב המטלטל ביותר במסע הגיבורה
בו נקראנו להיפגש פייס2פייס ובאומץ לב עם הפחד מהמוות
ולהתמודד ישירות עם אובדן אמיתי של מישהו קרוב
את ודאי שואלת למה?
אז אגלה לך שבחלק הזה במסע
מישהו או משהו חייב למות!
אז אם יש לך אנ-פינישד ביזנס
עם נושאים שקשורים להתמודדות
עם אובדנים ומוות
עדיף שתעצרי כאן.
בפעם האחרונה שכתבתי
אני לא יודעת אם שמת לב ש"פתאום" רצף הכתיבה נעצר
ושבוע שעבר לא פירסמתי פרק במסע הגיבורה שלנו.
בדרך כלל אני מפרסמת את הפוסט ביום ראשון בבוקר
ושבוע שעבר הרגשתי ש"נתקעתי".
לא הצלחתי לכתוב.
ולכן גם לא
בפוסט שפירסמתי לפני שבועיים
הגענו לשלב במסע הגיבורה
בו היינו צריכות לחצות לעולם החדש,
להסכים לצאת להרפתקאה
ולעבור דרך "שומרת הסף".
חלק מהקוראות עשו זאת באומץ-לב
ואף זכו לקבל מתנה מ"שומרת הסף"… להמשך קריאה