לרגע הזה כולנו חיכינו

בו אנחנו עומדות באמת לגלות
את האוצר הקסום במסע הגיבורה.

שבוע שעבר דיברנו על השלב המטלטל ביותר במסע הגיבורה
בו נקראנו להיפגש פייס2פייס ובאומץ לב עם הפחד מהמוות
ולהתמודד ישירות עם אובדן אמיתי של מישהו קרוב
או מוות מטאפורי של חלק בתוכנו.

עכשיו הגענו סוף סוף לשלב בו אנחנו יכולות
לעצור.
לנשום עמוק…הההההה
לשמוח
לחגוג
ולהתענג
על ההישגים וההצלחות שלנו.

בשלב הזה יתכן ש…
• השגנו מטרה שהצבנו לעצמנו
• עשינו פריצת דרך משמעותית
• חווינו סוג של אה! אה! מומנט
• חוללנו שינוי של 180 מעלות
• הבאנו מזור לכאב וחולי ויצרנו ריפוי

זה מקום טוב להזכיר, שוב פעם,
שלכל אחת מאיתנו יש את
מסע הגיבורה המיוחד שלה.

לכן גם האוצר שנגלה בשלב הזה,
הוא גם קסום וגם ייחודי לנו.

ממש כמו טביעת האצבע שלנו או מבנה העין שלנו.
אחרי הכל, החותם שאנחנו משאירות
ודרך ההתבוננות שלנו על העולם
היא מה שהופכת את המסע הזה
לכל כך מהותי ומשמעותי קודם כל עבורנו
ואחר כך גם עבור העולם כולו.

אתמול מישהי הגיבה לי בהתרסה על מייל ששלחתי
וכתבה: "אי אפשר לתקן עולם אפשר רק לתקן את עצמנו".

זה רק הזכיר לי שקראתי באחד הספרים
שבראיון שעשו עם ג'וסף קמבל, שכתב את "מסע הגיבור"
אמר לו המראיין בסוג של אותה התרסה:
"בשונה מגיבורים קלאסיים, אנחנו לא יוצאים למסע הגיבור
כדי להציל את העולם אלא כדי להציל את עצמנו"
וג'וסף קמבל ענה לו בתגובה:
"וכשאנחנו מצילים את עצמנו, אנחנו בעצם מצילים את העולם".

כשאנחנו בוחרות לצאת למסע הגיבורה
(ולא יוצאות למסע כי נסיבות החיים הכריחו אותנו)
האוצרות שמחכים לנו בשלב הזה הם:
• תודעה מורחבת
• ידע חדשני
• הארה
• חכמת חיים
• מיומנויות חדשות

האוצרות הללו הם סוג של קסם.
אך אלו אינם אוצרות חיצוניים לנו,
אלא חומרי גלם משובחים שמתגלים בתוכנו
בזכות הדרך האמיצה שעשינו.
זהו באמת רגע מיוחד במינו במסע הגיבורה שלנו.

רגעי השפל במסע נמשכים כמו נצח ורגע השיא?

צ'מעי אני לא רוצה לבאס אותך אבל..
זה שלב ממש ממש אבל ממש קצרצר.
לעיתים אפילו חמקמק.
זה בא בבום ונעלם.
כמעט כמו אורגזמה.

למה הכוונה?

אני אשתף בדוגמא אישית מהדרך שלי.
כשיצאתי למסעה הגיבורה הנוכחי
המטרה שלי הייתה לפתוח להנחות ולהוביל
תוכנית שנתית שתעזור למאמנות, מטפלות ומנחות
לגבש, ללטש ולממש את השליחות המקצועית
הייחודית, המרגשת והמתגמלת שלהן.
https://goo.gl/forms/xuH6tWIdFruMBYyL2

מספר נשים כבר הגישו את מועמדותן
והיום נרשמה האישה הראשונה לתוכנית
(יהההההההההההההההייי!!!)

במושגים של מסע הגיבורה:
השגתי את המטרה.
הגעתי אל הרגע המיוחל.
התוכנית שלי יוצאת לדרך.

אם את מאמנת, מטפלת או מנחה
שרוצה לגבש ללטש ולממש את השליחות המקצועית שלך
גם את מוזמנת להגיש את מועמדותך לתוכנית
ממש בקישור שכאן:
https://goo.gl/forms/xuH6tWIdFruMBYyL2

השלב הזה הוא מאד נקודתי.

עניין של כמה שניות.
רגע אחד זה קורה.
ורגע אחרי זה כבר ברור לנו
שהשגנו את מה שרצינו.

כל שנותר לנו עכשיו זה לחגוג את ההישג
ולשיר כמו פרנק סינטרה: "איי דיד איט מיי ווי".

רגע השיא אמנם קצר אך האוצר הוא נצחי

מעבר לתחושת ההישג שנמשכת כמה רגעים
האוצרות שיש לנו עכשיו הם נצחיים.
ידע חדשני, מיומנויות פרקטיות, חכמת חיים
כל מה שלא היה ברשותנו טרם יצאנו למסע
ישרת אותנו מעכשיו ועד עולם לאורך כל הדרך.

עלינו רק להסכים להביא את האוצר הגלום הזה
אל תוך החיים שלנו ואל החיים של הסובבים אותנו.

וככל שניישם את האוצרות הללו בחיי היומיום
כך נהפוך למומחיות וליותר מיומנות בשימוש בהם.

מצד אחד, כדי להגיע לרגע הזה קיבלנו הרבה עזרה
מכל מורי הדרך ובנות הברית שהיו לצידנו.

מצד שני, בשלב הזה, זו אחריות שלנו
לשים את שתי הידיים שלנו על שפע האוצרות.
אף אחד לא יגיש לנו אותם על מגש של כסף.
עלינו להושיט יד ולאחוז בהם –
אחרי הכל הרווחנו את הזכות והבעלות עליהם ביושר!

זמן טוב לנוח ולחגוג

החיים שלנו באמת כבר לא יהיו אותו הדבר
ויש חשיבות גדולה לחגוג את ההצלחה
לעצור לרגע להתענג וליהנות ממנה
לפני שאנחנו ממשיכות הלאה לשלב הבא במסע הגיבורה.

עברנו כל כך הרבה אתגרים,
צלחנו כל כך הרבה משוכות,
עמדנו באומץ לב בכל המבחנים
חשוב לדעת גם לעצור ולהוקיר את הרגע הזה.

תראי, אני לא רוצה להיות משביתת שמחות.
זה שהגענו עד הלום ואף זכינו להישגים מרשימים.
לא אומר שפתרנו את כל הבעיות שלנו 🙂
אמנן יש לנו פתרונות חדשים לבעיות ישנות.
וגם תשובות יצירתיות לשאלות עתיקות יומין.
ביננו, כיוונו לכוכבים ונחתנו על הירח
וגם תקענו בגאווה את הדגל לסמל את ההצלחה!

אז מה עכשיו? איך אנחנו ממשיכות מכאן?

עכשיו קודם כל
נעצור.
ננוח.
נהרהר.
נתבונן בדרך הארוכה שעשינו,
בכל מה שקרה לנו ובמה שהשגנו עד שהגענו הלום.

זה הזמן שלנו לעבד לעכל ולסכם
את כל מה שעברנו, רגשית, פיזית, מנטלית ורוחנית.
לשים לב לשינויים המופלאים שעברנו
ופשוט להוקיר את תהליכי הריפוי, ההעצמה והצמיחה
שחווינו בשלבים השונים של מסע הגיבורה – לאורך כל הדרך.

אם את מאמנת, מטפלת או מנחת קבוצות
ותבחרי להצטרף אלי כבר עכשיו נפגש ממש בקרוב
בתוכנית לגיבוש, ליטוש ומימוש השליחות המקצועית שלך

למעבר למילוי טופס הגשת המועמדות לחצי כאן:
https://goo.gl/forms/xuH6tWIdFruMBYyL2

וגם אם לא, נתראה בשלב הבא של מסע הגיבורה.

חיבוק חם ועוטף,
נילי דור האלה