שלום לך,

זהו חודש חגיגי מאד עבורי.

 ראשית כי בחודש הזה חל החג האהוב עליי ביותר – חג הפורים שכל המהות שלו חיבור לשמחה גדולה ! והיכולת האנושית הטמונה בכולנו להיות גמישים רגשית ולעבור מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב. כדברי הפסוק במגילת אסתר.

שנית, כי היום מציינים בכל רחבי העולם את יום האישה הבינלאומי.

היום הזה הוא תזכורת חשובה עבורנו הנשים- לעצור ולהתבונן על החיבור לעוצמה הנשית. על ההישגים וההצלחות שלנו בחיינו הפרטיים וכקבוצה חשובה בעולם הזה. זה יום שמוקדש לציון חגיגי והוקרות. על דרך שאני וחברותיי למסע הנשי עושות כל יום.

ושלישית, נולדתי בחודש מרץ, ויום הולדתי הולך ומתקרב והפעם יש לי הרגשה פנימית שהוא הולך להיות חגיגי במיוחד…

אז יש לי ולך הרבה סיבות למסיבות וחגיגות.

החגיגה הגדולה ביותר שלי זה להביא ערך ומשמעות לחיי אחרים ולחיי שלי עצמי.

בחודשיים האחרונים אני עסוקה המון בניקוי המרחב החיצוני בבית ובמשרד. נפרדת לשלום מכל מה שמיותר, מכביד, מעיק, תוקע, שייך לעבר  וכבר לא משרת אותי בתקופת הזמן הזו.

בין שאר החפצים שעברו מיון יסודי, הגעתי לאלבומי התמונות שלי. פירקתי אותם לגורמים והחלטתי לשמור רק תמונות נבחרות.

בעודי ממיינת ומסדרת נתקלתי בתמונות רבות מפורים, אירועים שהפקתי לארגוני נשים וחגיגות יום ההולדת שלי משנים עברו.

לא חשוב מה אני עושה בחיי היום יום אני תמיד מוצאת את עצמי בהתבוננות, חקירה, והתחברות  לתהליך שאני ממוקדת בו ומוצית משמעות וזוכה לתובנות מכל דבר שאני עושה – כן כולל סדר וארגון מחדש.

ואכן, תוך כדי התבוננות בתמונות (במיוחד אלה של פורים) מחשבותיי נדדו ומצאתי את עצמי שואלת ומחפשת את הקו המחבר בין התחפושות השונות שבחרתי במהלך השנים ובין האישה שהפכתי להיות.

מי זו הילדה/האישה מאחורי המסיכה ?

אני מאמינה שבתור ילדה הבחירות שלי היו אינטואיטיביות ומחוברות יותר למהות הפנימית שלי. למעט תחפושת אחת או שתיים ש"עברו בירושה" במשפחה וכולם עשו בה שימוש כל אחד בתורו, שאר התחפושות היו בחירות ייחודיות לי.

הייתי בד"כ מעצבת את הרעיון ומבקשת את עזרתן של אימי וסבתי ז"ל בביצוע בתפירה ובהוצאה לפועל של הרעיון.

בין התחפושות שבחרתי ניתן היה למצוא: ארנבת, מלכה, רובין הוד, ליצנית, השחקנית לייזה מינלי ("קברט"), מתנה, טייסת (עוד לפני שנשים חלמו להתקבל לקורס), בת ים, שפנפנה (של פלייבוי), נמרה…

עוד דבר מעניין שגיליתי בכל התמונות שאף פעם לא לבשתי מסיכות בפורים.

בהחלט ניתן לראות איפור פנים אולם הוא תמיד ממש מינורי, הוא תואם את התחפושת אולם הפנים שלי תמיד גלויות ולא ניתן לטעות  בזיהוי. זאת פשוט אני (כמו שאומרים אותה גברת בשינוי אדרת).

כשהתבוננתי בתמונות מפורים מתקופות שונות בחיי עלו מתוכי המון שאלות :

• מה מסמלת התחפושת הזו עבורי ולמה התחברתי ובחרתי דווקא בה ?
  
• לאיזה חלקים בתוכי או מחוצה לי מחוברת התחפושת ?
  
• האם התחפושת הזו מחוברת לאני "שקרי" ומהווה רק "מסיכה חיצונית" שמסתירה את מי שאני באמת ?
  
• האם התחפושת מחוברת רק לסממנים חיצוניים בחיי ?
  
• האם התחפושת הזו מחוברת למי שאני באמת במובן הפנימי האותנטי העמוק ?
  
• האם התחפושת הזו היא ניסיון להתחבר למישהו או משהו אחר ממי שאני באמת ? כי ככה צריך או ככה מצופה ממני ?
  
• מה איפשרה לי התחפושת הזו להיות, לחוות או לעשות שאחרת, אילולא פורים, לא הייתי מרשה לעצמי ?
  
• האם יש משהו מהתחפושת הזו שמחובר אלי – חי ונושם ובועט בתוכי עד עצם היום הזה ?
  
• האם היום אני מרשה לעצמי להתחבר אל אותה מהות תחפושתית ולהביא אותה לידי ביטוי באופן מלא או חלקי בחיי ?
  
• איזה כאב או מועקה ניסיתי להסתיר בעזרת התחפושת ?
  
• על איזה כאב או מועקה ניסיתי להתגבר בעזרת התחפושת הזו ?
  
• אילו מהמאפיינים של התחפושת הזו שאינם חלק ממני הייתי רוצה שיהיו בתוכי ומה זה היה מאפשר לי ?

השאלות הללו כמובן מעסיקות אותי באופן אישי ובאופן מקצועי כי חלק מהעבודה שלי זה לעזור לאנשים להיות, לחיות, לעשות הלימה בין הדמות הפנימית האותנטית, המהות של מי הם באמת לבין הדמות הממלכתית שלהם שמוצגת כלפי חוץ.

את התשובות לשאלות הללו ראוי ורצוי שכל אחד מאיתנו יחפש וימצא בתוכו.

אני מצאתי שהתמונות הללו מכילות הרבה מאד אינפורמציה חשובה אודותיי והן מסייעות לי להמשיך ולהעמיק את המסע המרתק של חיבור למהות, למשמעות ולמנהיגות של חיי.

אני מקווה שהשאלות הללו והתשובות שיגיעו בעקבותיהן, יסייעו גם לך לגלות את המהות האישית האותנטית והעוצמתית שלך שאולי התחבאה והסתתרה לה כל השנים מאחורי המסיכה או התחפושת בחג הפורים..

אבל לא כל יום פורים ?!

בדיוק בגלל שלא כל יום פורים יש חשיבות לגלות את מי שאנחנו באמת ומה שנועדנו להיות. כדי שנעיז להיות, לחוות ולעשות את המהות הזו כל ימות השנה ללא צורך בתחפושת או מסיכה או המתנה לחג הזה פעם בשנה שיתן לנו את הלגיטימציה פשוט להיות מי שאנחנו בדיוק כמו שאנחנו.

הסיבה שאני כותבת זאת, היא מתוך האמונה העמוקה שלי שהיכולת להתחבר אל מי שאני ולחיות את מה שנועדתי להיות היא זו שתחבר אותנו ישירות לחיים מלאי משמעות, שביעות רצון, סיפוק אדיר ושמחה. .

החודש הזה במיוחד מצווים עלינו לחבור לשמחה, כפי שנאמר, משנכנס אדר מרבים בשמחה. מעודדים אותנו לחבור לאנרגיה הזו דרך כל מיני פעולות חיצוניות, לשחק, להתחפש, לשתות, לחגוג, לרקוד, לצחוק.

למרות שאינני אישה דתייה אני מאמינה אמונה שלמה שמצווה גדולה להיות בשמחה, לחיות מתוך שמחה, ולעשות מתוך שמחה – כל ימות השנה.

אחד הדברים החשובים ביותר שמאפשרים לנו לחיות מתוך שמחה אמיתית הוא חיבור מלא למהות הפנימית האותנטית שלנו שאינה תלויה בדבר או במעשה חיצוני כזה או אחר.

כל אופציה אחרת היא זמנית, מרחיקה או מנתקת אותנו מהאפשרות לחיות בצורה רציפה ומתמשכת חיים מלאים מוגשמים ושמחים

ואסיים בכמה שאלות התבוננות נוספות:

• מי תהיי במהות שלך באמת ללא בתחפושת או המסיכה  ?
• מה מונע ממך היום להתחבר למהות הפנימית האמיתית שלך ולתת לאישה שמסתתרת מאחורי המסיכה לצאת לחופשי ?
  
• מה יאפשר לך להתחבר למהות הפנימית האמיתית שלך ולתת לאישה שמסתתרת מאחורי המסיכה לצאת לחופשי ?
  
• מה המחיר שאת משלמת היום כשאת מסתתרת מאחורי המסיכה ואינך חיה את החיים שנועדת לחיות ?
  
• מה הרווח שיש לך כשאת ממשיכה להסתתר מאחורי המסיכה וחיה את החיים כפי שהם עכשיו ?

אני מאחלת לך מסע מרתק בחיבור אל האישה שאת מאחורי המסיכה ואת החופש להיות מי שאת באמת כל ימות השנה

בברכת חג פורים שמח ויום אישה עוצמתי ומעצים

נילי דור האלה