לא יכול להיות שצחוק נובע מפחד, אנשים צוחקים כי הם שמחים!
כך אמרו לתלמידה שלי שסיפרה על הידע החדש שרכשה בקורס יסודות יוגה צחוק ככלי טיפולי המסתיים השבוע. התלמידה שלנו חזרה לשיעור השלישי מתוסכלת משהו.
“נילי, תסבירי לי מדוע אין הצחוק בא כתוצאה משמחה? סיפרתי לאנשים מה שלמדתי אצלך בקורס ואני נתקלת בהמון התנגדויות ואין לי מספיק כלים להתמודד עם השאלה הזאת.” כך נלי, מטפלת איזון גופנפש, פתחה את המפגש ביום חמישי שעבר..
גם אני כמו נלי, נתקלת בשאלה הזאת יומיום. במיוחד על ידי אנשי מקצוע מתחומי טיפול שונים. (אחרי הכל, מאחורי כל איש מקצוע יש אדם פרטי, בעל דעות, אמונות ותפיסות עולם לעיתים כל כך מגובשות שבהחלט מאתגרות אותי).
תני להם לגלות את האמת לבד…
תשובתי לנלי הייתה מאד לא שיגרתית.הצעתי לה שבמקום “להטיף” לאנשים את התורה שלנו, לבקש מאותם אנשים להיזכר במקרים בהם הם צחקו ויחד איתם לנתח צעד אחר צעד את מאחורי הקלעים הרגשי של האירוע והתגובה הצוחקת שלהם – ולראות מה הם יגלו תוך כדי התבוננות בתהליך.
הסיבה שהצעתי זאת לנלי, נבעה מהניסיון הרב שלי מול “המתנגדים הגדולים לתורת התרפייה בצחוק”. לאחר שגיליתי שבמרבית המקרים, ה”ספקנים” בעצמם מגיעים לתשובה הרצויה, מתוך השיתופים שלהם.
ראיתי את מותי קרב – וצחקתי…
לפני מספר חודשים הוזמנתי להרצות בפני קהל מכובד של נשות מקצוע. כשאמרתי שאנשים צוחקים מתוך פחד רב הנשים הרימו גבה והביעו סקפטיות.
לקראת סוף ההרצאה, אחת המשתתפות, פתאום התפרצה בהתרגשות ואמרה "את צודקת". עכשיו אני מבינה על מה דיברת. היא שיתפה באירוע אישי שקרה לה במהלך חופשת סקי. היא גלשה במורדות המושלגים באתר סקי בשוויץ, כשלפתע איבדה שליטה, נפלה והחליקה במהירות לעבר עץ. הכל קרה כל כך מהר מאד, היא מספרת, והמחשבה שהיא עומדת להתנגש בעץ במהירות והתוצאות הסופניות שעברו לה בראש בהחלט עוררו בהלה גדולה. לפתע היא מצאה את עצמה מתגלגלת מצחוק. לשמחתה היא גם שרדה את ה"תאונה" ויצאה בנזק מזערי.
האם זה אירוע משמח? ממש לא? האם היא פחדה – בהחלט. לא פחות מפחד מוות. ויחד עם זאת, התגובה שלה לאירוע הייתה – צחוק מתגלגל!
הוכחה מהשטח – צחוק מפרק פחד!
יש לי מאות דוגמאות (בעיקר מחיי האישיים וחיי המטופלים שלי) שצחוק הינו מנגנון פורקן רגשי שמפרק בין היתר פחד ! מחשש קל ועד בעטה!
ולמה אני מספרת לכם, כי יום אחרי שנשאלתי את השאלה על ידי תלמידתי, היקום סיפק לי עוד הזדמנות להדגים את הקשר בין פחד לבין צחוק.
השתתפתי בועידת העסקים החודשית של אמיר הרדוף. אנשי עסקים רציניים ישובים סביב שולחנות עגולים. רציתי לבקש משהו מחברותיי בשולחן הסמוך. לא רציתי להפריע לשאר המשתתפים ולכן הגעתי בהליכה כפופה אל אותו שולחן. מצאתי “פרצה” בין שתי כיסאות ופשוט נכנסתי ב”חלון ההזדמנויות הזה” והתרוממתי לגובה היושבים.
האישה שישבה משמאלי, קפצה בבהלה בכיסא, זזה אחורה, הניחה יד על ליבה, שיחררה זעקת “אאאאאאא” חרישית ואמרה, “יו איך הבהלת אותי, איזה פחד……ופרצה בצחוק”.
במקרה זה המילים שקדמו לצחוק תיארו בפירוש את החוויה הרגשית – פחד! שבחר במקרה זה להתפרק דרך צחוק.
למעשה הייתה פה “הפתעה”, מישהו בלתי צפוי שהופיע בשדה הראייה שלה באופן פתאומי ללא התראה מוקדמת. פשוט סוג של בהלה קלה.
שימוש בצחוק כדי למוסס פחדים מן העבר וחששות מן העתיד
עצם הידיעה שצחוק מפרק פחדים, מאפשר לי לעזור למטופלים שלי להתגבר על פחדים משתקים.
כשאני מזהה פחד אצל מטופל (שקשור לעבר או לעתיד אך מנהל אותו בהווה) אני מזמינה אותו ל”צחק” עם הפחד ולמוסס אותו על מנת שיוכל לתפקד טוב יותר בחיים למרות הפחדים ואף על פי הם.
כך כותבת לי השבוע מטופלת שהתמודדה עם התקפי פאניקה וחרדה קשים. אחת ההשלכות הייתה הימנעות מביקור אצל רופא שיניים. במהלך העבודה המשותפת שלנו קיבלה ידע וכלים כיצד להתמודד עם ה”שדים” הגדולים. לאחרונה התרגשתי לשמוע שהיא ניצחה גם את הפחד מרופא השיניים.
וכך היא משתפת: “התחלתי טיפולי שיניים וכבר הייתי בטיפול אחד. יש לי עוד 3 או 4 טיפולים וחימום של צחוק בבית לפני הטיפול משאיר אותי בכאן ועכשיו ואני לא מתעלפת, לפחות טיפול אחד עבר בשלום…” א.ב.
חתונה זה אירוע משמח לכל הדעות…אבל לעשות פדיחות….זה כבר מפחיד 🙂
לסיום, אתמול האחיינית שלי הודיעה לי שהיא מתחתנת. ונזכרתי בוידיאו נפלא שראיתי, של טקס נישואין שקורה בו משהו בהחלט מפתיע….ומגלגל מצחוק ! (מוזמנים לצפות ולנתח את האירוע).
אם יש לכם שאלות, סיפורים מהקליניקה על התמודדות של מטופלים עם פחדים והתגברות עליהם באמצעות צחוק – מוזמנים לכתוב ולהגיב !
שיהיה שבוע נפלא,
שלכם,
נילי דור האלה
נילי שלום
-אשמח לשמוע יותר פרטים על איך להתגבר על פחדים מהעבר/עתיד בצחוק – האם יש תהליך מובנה?
( כמו :להעלות את הפחד – להרגיש אותו בגוף ואז ל…. / אחר ? )
-מטופלת שלך אמרה שחימום של צחוק בבית לפני הטיפול משאיר אותה בכאן ועכשו – חימום של צחוק – זה פשוט לצחוק כמה דקות או יש הנחיות נוספות ?
-מנסיוני – צחוק ספונטני צץ גם כתוצאה ממתח שהוא דומה לפחד!?
תודה ולהשמע, דליה
נילי שלום,
אינני סבורה שהצחוק של הכלה נבע מפחד! אלה אך ורק עקב מבוכה.
אני צוחקת הרבה בכל הזדמנות, אך אולי לא נכון.
האם יש צורה מסויימת, או אין לזה חשיבות?!
השאלה באה בעקבות איזה כאב מוזר בנקודה מסויימת בגוף, שלא עובר כבר מעל 20 שנה.
תודה והמשך ערב נפלא!
אתי 🙂
היי אתי,
ראשית תודה על תגובתך. אני סוברה שהייתה מבוכה. אולם, לפני כן, הייתה הפתעה. היא לא ציפתה שזה מה שיקרה או שבן הזוג יתבלבל. הפתעה זה סוג של "פחד" גם כשהוא במעמד חיובי כמו טקס נישואין.
מבוכה מתורגמת בגוף לאי נוחות, עודף מתח שמבקש להתפרק וצחוק הוא בהחלט אחד הערוצים לפירוק עודף המתח.
אנשים בהחלט צוחקים מתוך אי-נוחות וכאב פיזיים. זה אולי מסביר מדוע את צוחקת.
בן הזוג שלי ואחותו מרבים לצחוק כל פעם שעושים להם עיסוי ונוגעים להם בנקודות כואבות. זו בהחלט תגובה מאד נורמלית שמחזקת את טענתי שצחוק נובע ממקומות כאובים פיזית או רגשית.
תודה גם לך והמשך ערב נפלא,
נילי
דליה היקרה ערב טוב,
ראשית תודה על התגובה והשאלות המצויינות שלך.
הצחוק תמיד נובע מאי-נוחות או כאב או רגשות כמו פחד, כעס, שעמום. לכן הצחוק הספונטני שאת מדברת עליו בהחלט נובע ממקום רגשי טעון (עודף מתח סביב נושא מסויים).
יש בהחלט תהליך התערבות מובנה או תהליך דינאמי תלוי במטפל ובדרך בה הוא בוחר לעשות את ההתערבות באמצעות צחוק. את התהליך המלא אני מלמדת אנשי טיפול בקורסים שלנו.
http://www.laughtertherapy.co.il/course-ly-101/
לשאלתך, 20 דקות של צחוק רציף, מפרק את המתח, הפחד, משכך כאב, וההשפעות של הצחוק נשמרות למשך שעתיים עד 24 שעות.
כמובן שמדובר על אישה שיש לה הרבה מאד ידע ורכשה הרבה מאד כלים בתהליך המשותף שעשינו ובעיקר מחוייבת להשתמש בכלי מדי יום על מנת להתמודד טוב יותר עם אתגרי החיים.
ערב נפלא,
נילי דור האלה
היי נילי יקרה,
תודה על הפוסט המרגש הזה ומבחינתי שוב נפל לי אסימון, מיתוך הכתוב בו.
כשמדגדגים בן אדם בדרך כלל הוא מתגלגל בצחוק. אני לעומת זאת מאד רגישה לדגדוגים. ושיתוף בעניין הזה הוא שלפני כ- 20 שנים כאשר הילדים היו קטנים, היינו משחקים איתם בדגדוגים, והם מן הסתם צחקו ואולי גם נהנו מהענייין. כאשר דגדגו אותי אמנם צחקתי, אבל גם התעלפתי כי לי זה מרגיש אחרת… מאז כבר לא עושים לי את זה.
והתובנה מכל זה היא שאפילו צחוק בגלל דגדוג הוא צחוק של פורקן של הגוף שמבטא חוסר נוחות או אפילו תחושה של איבוד שליטה. לכן גם צחוק כזה שהוא לכאורה הכי קשור למשהו מצחיק, הוא ממש ממש לא כזה.
ככל שהזמן חולף אני ממש מזהה את מה שאת יודעת ומלמדת, שלא צוחקים כי מצחיק.
חיבוק ותודה רבה על התובנות.
שלך – אני
אורנה היקרה
את נוגעת בנושא מאד מאד מאד חשוב. דידוגים.
הסיבה שאנשים צוחקים שמדגדגים אותם בהחלט קשורה לאלמנט ההפתעה (פחד כבר אמרתי), לרגישות של קצות העצבים בעור ועוד. לכן אגב "דגדוג עצמי" לא יעבוד.
יחד עם זאת, זה תמיד המדגדג שמחליט עבור מישהו אחר ללא הסכמתו של האדם המדוגדג וזו חוויה של אובדן שליטה.
זו אחת הסיבות שאני אוסרת על דיגדוגים בסדנאות שלי!
המחקרים מורים שבין הורים וילדים קטנים זו יכולה לעיתים להיות חוויה טובה אולם בין אחים ואחיות זה אפילו מתואר כחוויה של כפייה ואונס על ידי מי שמדגדגים אותו בגלל החוויה של אובדן שליטה ושהמדגדג הרבה פעמים ממשיך וממשיך למרות שמבקשים ממנו להפסיק.
הצחוק שם בהחלט קשור לפורקן של אי-נוחות ולא נובע מכך שנעים לנו.
תודה שהעלת נושא כל כך חשוב.
המשך שבוע נפלא!
שלך
נילי דור האלה
אורנה
ניתן בקישור הבא לקרוא על נושא הדיגדוגים והצחוק. (באנגלית אמנם…)
http://www.tomveatch.com/else/humor/paper/node33.html
חיבוק
נילי
היי נילי יקרה,
המאמר הזה ממש ממש מדהים, ומיתוכו הבנתי בדיוק למה אני מגיבה לדגדוג כמו שאני מגיבה. דגדוג לכאורה אמור להיות משהו כייפי, אבל הגוף מתנהל בדרך אחרת מהרגשות או החשיבה שלנו. לכן כשמבינים שדגדוג הוא סוג של כאב שמתפרש ע"י הגוף ככאב וכאיבוד שליטה, תגובת עילפון לזה מאד מובנת, כי העילפון הוא בעצם ניתוק מתחושה שמרגישה בלתי ניסבלת, כמו כאב בלתי ניסבל. לגוף חשיבה משלו והוא מפרש את הדברים אחרת מאיך שאנחנו מפרשים אותם בשכל ובהגיון. פשוט מרגש ותודה רבה שהארת את עיני…
חיבוק מחוייך,
שלך אורנה
היי אורנה
תודה כתמיד על השיתוף והתגובה
בהחלט שווה כתיבת מאמר בנושא (בעברית). צפי לבאות.
המשך יום נפלא
נילי
היי נילי יקרה,
מאמר כזה על דגדוג והשפעותיו יכול להיות מאד מעניין וסוג של שבירת מיטוס. אנשים חושבים שדגדוג משפר מצב רוח, וזה לא בהכרח כך בכלל. לדוגמה, ניתקלתי לא אחת בהורים שניסו לדגדג את ילדם הכועס כדי להצחיק ולפייס אותו וזכו לתגובה זועמת מימנו. אחרי קריאת המאמר מאד ברור לי למה, כי הילד הכועס כבר היה בסוג של איבוד שליטה, (הכעס על הוריו), והדגדוג עוד הוסיף לתחושה הזאת…
חיבוק ולילה טוב,
שלך – אורנה
היי אורנה
אכן כך !
חיבוק ותודה על השיתוף שוב,
שלך
נילי
שלום נילי,
פחד מדגדוגים הוא הפחד הכי גדול שלי… ולאחרונה הוא גדל לאחר כמה אירועים לא נעימים. באופן שיטתי, כשמישהו מאיים לדגדג אותי אני מתחילה לצעוק עם דמעות בעיניים ולנסות להישמע כמה שיותר ברורה – שזה לא משחק ואסור לגעת בי.אם מישהו כבר ממש מדגדג אותי, גם אם רק לשתי שניות, אני נעשית אלימה תוך כדי הצחוק ואיבוד השליטה שנכפה עלי ועושה הכל על מנת להשתחרר… ולעיתים גם לאחר שכבר השתחררתי (קרה שהעפתי בוקס חזק לפנים של מישהו שדיגדג אותי ברגע שהשתחררתי ממנו) ואני תמיד פורצת בבכי מביך לאחר שאני משתחררת. זו פוביה שמפריעה לי ביום יום… היא תמיד נמצאת לי בראש, מקשה עלי לסמוך על אנשים חדשים שנכנסים לחיי ומופיעה לי בחלומות.
אני רוצה כל כך להתגבר ולטפל בזה ולא יודעת איך. בבקשה עזרי לי אם את יכולה…