שלום רב,
מה למדתי אודות טיפול צחוק מהטלנובלה ?
ביום חמישי האחרון ישבתי במשרדי עירית חיפה על מנת להסדיר את חשבונות הארנונה של הדירה החדשה. לפי המספר שקיבלתי וזה שהתנוסס על גבי מסך המחשב הבנתי שיש עוד 30 אנשים לפני בתור.
התיישבתי באזור ההמתנה וחיפשתי דרך להעביר את הזמן. בלית ברירה מצאתי את עצמי בוהה במרקע הטלביזיה בערוץ 10. כמי שאינה צופה בטלביזיה ואף סובלת מתגובות ”אלרגיה” קשות לכל מה שמריח כמו טלנובלה, הופתעתי לגלות שהשידור הזה עוסק בטיפול בצחוק.
חשבתי בליבי, איזה יופי אם טיפול צחוק כבר מככב בטלנובלה אולי הגישה החדשנית הזו כבר מתחילה לתפוס מקום של כבוד ב"מיין סטרים" וכך נשאבתי אל תוך הדרמה הספרדית (עכשיו כבר לא כל כך מוטרדת באיזו מהירות יגיע תורי) .
השידור נפתח כשבחור צעיר פוגש את חברתו לחיים, ומספר לה שהפסיכולוגית שלו אמרה לו, שעל מנת להתגבר על התקיעות שלו בטיפול (שבאה לידי ביטוי בקושי שלו לבטא את עצמו ואת רגשותיו) עליו ללכת לתרפיית צחוק קבוצתית. בנקודה הזו האלרגיה שלי כבר התחלפה בסקרנות גדולה לראות כיצד הסיפור הזה יתפתח.
“במקרה” בחור נוסף שהיה בחדר הסמוך שמע את השיחה בין השניים נכנס לחדר וספר שגם החברה שלו סובלת בדיוק מאותם קשיים ומבקש לצרף אותה לחוויה. מיד מופיעה עוד אישה שלא יכלה שלא להאזין לשיחה ומשתפת את החברים שהתקבצו להם, שבן זוגה סובל מדיכאון ואינו מסכים לצאת מן המיטה והיא רוצה להביא אותו גם. כי היא מאמינה שהוא יפיק ערך גדול מפגישה כזו.
עובדות לחוד ומעשים לחוד
עד כאן, הכל נראה מבטיח. אל תוך הדיאלוגים והמונולוגים של השחקנים, היו שזורות עובדות מדעיות מדוייקות אודות הצחוק.
אולם הסצינה ש”הציגה” את תרפיית הצחוק הייתה פשוט הדגמה בוטה של כל מה שהוא לא תרפיית צחוק !
יכולתי לכתוב מאמר בהשראת הפרק הזה על כל הטעויות הנפוצות של אלו שמשתמשים בצחוק ככלי טיפולי אולם חסרים ידע מקצועי בתחום. טעויות אלו כללו בין היתר, גרירה של מטופלים לטיפול צחוק שלא בידיעתם או הסכמתם, לעג להתנגדות המטופלים לצחוק, כפייה של צחוק, דגדוגים, מלחמת כריות, העמדה של אדם מול קבוצה תוך כדי שכולם צוחקים עליו, הצבעה על אדם אחר תוך כדי צחוק, התפרצות בצחוק גדול של המטפל כשהמטופל בקושי מחייך, צחוק מזוייף ללא כל צחוק אמיתי ועוד.
הצטערתי על העיוות שבהצגת התחום שכל כך קרוב לליבי. יחד עם זאת, הפרק הזה עורר אצלי מחדש את המחשבות על אותם מטפלים מתוסכלים (בעקבות חוסר יכולתם לסייע) שמפנים את המטופלים שלהם הלאה כי הטיפול פשוט תקוע. על תחושת הייאוש הגדולה שחווים שני הצדדים הן המטופל והן המטפל. על תחושת הכישלון של המטפל שחווה את עצמו כ"אימפוטנט" והמטופל שמרגיש ששום דבר בעולם לא יוכל לסייע לו באמת. על הפגיעה בערך ובדימוי העצמי של שניהם וכדומה.
הכרות עם הייאוש ממקור ראשון
אגב, התחושות הללו לא זרות לי. הם היו מנת חלקי שנים ארוכות כשעבדתי במסגרות שונות של טיפול בנפגעות תקיפה מינית. אולם כל זה השתנה מאז שאני משלבת את הצחוק ככלי טיפולי בעבודה שלי.
נכון לתקופה זו, מגיעות אלינו מדי שבוע פניות של מטפלים שחווים רמות תסכול וייאוש מאד גבוהות כי המטופלים שלהם תקועים בתהליך והם לא מצליחים לפרוץ איתם קדימה (אני מדברת על מטופלים שמתמודדים עם דיכאון, חרדה, פוסט טראומה ועוד) אחרי שנים של היעדר תזוזה המטפלים מתייאשים מפנים את המטופלים שלהם לתרפיית צחוק בתקווה שזה יוביל לפריצה המיוחלת (במרבית המקרים הם מופתעים כמובן לטובה הן מהשינוי והן מהמהירות שהוא מגיע והן מן התוצאות הנשמרות לאורך זמן).
אני תוהה מה עובר לאותם מטפלים בראש. מצד אחד הם מפנים אל טיפול בשיטה הזו, ואני סקרנית לדעת מה מונע מהם לשלב את הטכניקה הטיפולית הזו בעצמם ?
האם חשבת פעם לשלב את הצחוק ברצינות בתהליך הטיפולי שלך ?
מה שאולי מטפלים לא מודעים לו, זה שהשילוב של צחוק בטיפול משרת למעשה נאמנה את שני הצדדים המעורבים בתהליך. הגישה החדשנית מספקת כלים להשגת פריצות דרך משמעותיות בטיפול ובאותה עת עוזרת לך המטפל להיות במיטבך מבחינה פיזית ורגשית!
שילוב הצחוק בטיפול עוזר מצד אחד למטופל לבטא, לפרוק ולעבד רגשות קשים ומאיימים כמו פחד, כעס, כאב, עקה ובאותה עת, כשמטפל צוחק עם המטופל הצחוק עושה את עבודתו נאמנה גם בגופו ובנפשו של המטפל! כך שבסוף הטיפול כולם יוצאים נשכרים.
המטפל מרוצה מההישגים של המטופל, מלא גאווה שעזר לו באמת ולא רק באופן תיאורטי, וגם נהנה מהדרך (צוחק ומפרק את הרגשות הקשים שהיו עלולים להצטבר בגוף). אחרי טיפול שמשלב בתוכו צחוק, המטפל יכול ללכת הביתה בראש שקט. חיוני, נמרץ ובמצב רוח מרומם. החברים והמשפחה של המטפל פתאום לא מבינים מאיפה הנינוחות, החיוכים, השלווה… המטפל גם נראה צעיר יותר…
לשחק עם הכאב = לצחוק !
בודדים הכלים הטיפוליים שמאפשרים לך לטפל בכאבים הכי גדולים של המטופלים שלך בדרך מהנה. איך זה יכול להיות ? הצחוק לעולם נובע ממקומות כואבים. מאי נוחות פיזית או רגשית.
החדשות הטובות, זה שהתהליך שקורה בגוף בזמן הצחוק גורם לתחושה של שחרור, הקלה, רוגע, אופוריה. כך שבאופן מפתיע ניתן לפגוש את הכאבים הכי גדולים מבלי להרגיש את המועקה הגדולה שבדרך כלל נלווית אליהם מטיפולים בטכניקות אחרות.
על כך ועוד, אדבר בהרחבה בהרצאה שאני מקיימת השבוע.
מטפל, שים סוף לתסכול! גישה חדשנית בטיפול מונעת תקיעות של מטופליך ומסייעת לך להיות במיטבך!
הנך מוזמן להרצאה שמתקייימת באינטרנט ביום חמישי ה-21.10.10 בשעה 21:00
ההרצאה היא חינם, אך יש צורך להרשם.
http://www.laughtertherapy.co.il/frustrationend/
במהלך השידור תוכלו לשאול אותי שאלות ישירות על התועלות והיתרונות של שילוב הטכניקה הזו – הן למטופל והן לכם המטפלים.
להרשמה להרצאה מלאו את הפרטים שלכם והוסיפו את השאלות שמעסיקות אתכם בתחום!
להשתמע,
נילי דור האלה
נילי, את מדהימה! לא רק שהפוסט היה מחכים ומרתק, בנוסף לו את מקיימת הרצאה אינטרנטית שנשמעת מבטיחה במיוחד (כאחת שכבר זכתה לשמוע אותך בראיונות והרצאות אינטרנטיות, אני בטוחה שיהיה נהדר וכבר מצפה לתאריך המיוחל).
גם אני חויתי את התחושה הזו, סוג של חוסר אונים, כשאתה שומע בעצמך כיצד אנשים טועים ומטעים, מעלים דעות ומסיקים מסקנות שגויות בנוגע לתחום שנוגע לך אישית, ולך כמעט ואין את היכולת להשפיע…
אני מעריכה מאד את היוזמה שלך להסביר, ליידע, להפריך דעות קדומות, ועוד יותר על שאת מוכנה לעשות זאת ללא תמורה עבור הציבור הרחב. לי, באופן אישי, הצלחת לחדור ללב, ועזרת לי לפתח גישה חיובית על שיטת הטיפול ביוגה צחוק בפרט, ועל החיים בכלל.
זו ההזדמנות להודות לך על התוכן הנפלא, ועל ההשקעה מזמנך. וכמובן שאני כבר רשומה להרצאה.
מי יתן ומשמיים יסייעו בעדך להמשיך ולרפא אנשים, ויגמלו לך כל טוב.
אלומה היקרה מאד
תגובתך מרגשת אותי מאד. תודה על השיתוף הכנה.
אני מודה לך על המילים החמות ושמחה מאד שתהיי על הקו בין המאזינים.
תודה על החיזוק והעידוד להמשיך בדרך בה אני מאמינה כל כך !
שלך
נילי דור האלה
היי נילי יקרה!
תודה על הפוסט המרגש והמושקע כתמיד.
היום בחדשות בערבית התראיין בחור ערבי, שהציג את עצמו כמנחה סדנאות יוגה צחוק ודיבר על תורתו של דר' קטריה מדן שאותה הוא מייסם בסדנאות שלו. הסביר את תורת הצחוק והדגים איך צוחקים ללא סיבה. מן הסתם רק דברים טובים נפוצים לכל עבר ובכללם הצחוק… באולפן מאד התלהבו מהאיש ולקחו אותו מאד ברצינות…
ובאשר אלי אני מרגישה כדוגמה חייה למי שהצחוק עשה בשבילה את כל ההבדל.
לאחרונה עברתי אתגרים לא פשוטים וברגע שהצלחתי להביא את עצמי לשימוש בצחוק, (הייתי צריכה לעבור כמה שלבים לפני שיכולתי להשתמש בו) השחרור אכן היה מיידי. ובגדול היום אני יודעת שצריכה רק לבחור להשתמש בצחוק והשאר כבר יבוא…
שוב זאת עוד הזדמנות להודות לך על שלימדת אותי להשתמש בכלי הזה…
חיבוק ולילה טוב,
שלך – אורנה
אורנה יקרה מאד
את בהחלט אחת הדוגמאות המופלאות למי שלא רק יודעת אלא עושה ופועלת. הרבה אנשים יודעים שהצחוק יפה לבריאות אבל הידיעה לא יכולה להוביל אל אותן תוצאות מופלאות שאת מספרת עליהן. ואכן, זו החלטה, בחירה ואימון בפועל של שריר הצחוק.
אני מתפעלת ומוקסמת כל פעם מחדש מהכוחות שלך, מהמחוייבות שלך לעצמך ומהשימוש הנבון שאת עושה בכלי הטבעי הזה בתהליך המאתגר שלך.
חיבוק ממני
נילי