6 צעדים קטנים להתמודדות יעילה עם יגון גדול

כשדברים יוצאים מכלל שליטה

יום חמישי. השעה 14:00. סשה ואני נוסעים במורד הכרמל לתל-אביב לפתיחת קורס יוגה צחוק ככלי טיפולי. במרכז הים אנו מבחינים בכתם אדום כתום בוהק. שנינו מסתכלים בהשתוממות על התופעה המוזרה הזו. סשה מסנן מבין שיניו "נילי זה נראה לי כמו שריפה".

שנינו מתחילים לסרוק את השטח במבטים ולחפש את מקור הרע. רק כשיצאנו מן העיר זיהינו ענן עשן מתמר מעל רכס הכרמל הבנו שיש שריפה גדולה. אז לא ידענו שזו הייתה רק ההתחלה של מה שהפך כבר באותו יום לאסון בסדר גודל כל כך ענק.

בלילה כשחזרנו מתל-אביב כבר שמענו את הדיווחים הקשים על האוטובוס של הצוהרים, ממחלף זכרון כבר יכולנו לראות את הלהבות המשתוללות לאורכו ורוחבו של הרכס ובעתלית כבר נכנסנו לתוך ענן כבד שריחף מעל כביש החוף והקשה על הנשימה.

למרות ששנינו נמנעים מצפייה בטלביזיה או הקשבה לרדיו בימים כתקנם. הפעם הגענו הביתה, נצמדנו לחדשות. נשאבנו לתוך הדרמה הזו למשך שלושה ימים רצוף. ולא יכולנו להפסיק. זה היה ממכר ומשתק כאחד.

אותי באופן אישי זה החזיר לימי מלחמת לבנון השנייה. לפחות בתחושות, בתנועה בין חוסר אונים, לעצב גדול, בין חשש לכעס.

בית אורן היה לי לבית שני בשנים האחרונות הנחיתי שם הרבה מאד סדנאות וחברים רבים לדרך מתגוררים שם, שוויצריה הקטנה הייתה אחד המקומות האהובים עלי ביותר בארץ ובעלי החיים שאני כל כך אוהבת …פשוט קורע לב.

מצאתי את עצמי אילמת אל מול הקטסטרופה הזו. כמעט ולא מסוגלת לדבר, לתקשר,  לכתוב.

בעצמי התמודדתי עם כמה וכמה טרגדיות במהלך חיי, עם רצף אובדנים לא צפוי ועם מלחמה והצלחתי להתגבר עליהם בזכות הטכניקות שאני מלמדת.  זאת בנוסף לניסיון מקצועי עשיר של למעלה מעשרים שנה בהם טיפלתי בנפגעי פוסט טראומה, אז מעבר להתנדבות והרצון לסייע בשטח החלטתי לכתוב ולבקש שתעבירו הלאה לכל אלה שחווים כרגע את תחושת האובדן הגדול ומחפשים ריפוי ומזור לכאבם ויגונם הגדול.

כך תרגישו יותר טוב: 6 צעדים פשוטים להתגבר על צער ויגון

כל אחד מאיתנו התמודד או יתמודד עם אובדן במהלך חייו. כל אובדן הוא שונה ומשתנה בהתאם לנסיבות כמובן. יחד עם זאת יש טכניקות יעילות שניתן להשתמש בהם שיעזרו לנו להתמודד, להחלים ולהשתקם מן הצער והיגון העמוק.

להלן מספר צעדים שיאפשרו לנווט דרך הצער ולצלוח את היום:

1. לגייס כוחות !

חשוב מאד להתקשר לבני משפחה, חברים קולגות ולספר להם מה קרה. האהבה, התמיכה, החיבוק החם והעוטף שתקבלו מהם יעזרו לכם להחזיק מעמד. הטלפונים שלהם, המיילים, המכתבים, יעזרו לכם לעבור את היום או לפחות את ה-5 דקות הקרובות. ספרו להם מה אתם צריכים. ואגב, היו מוכנים לסלוח לאלו שיעירו הערות – הם בסך הכל עושים זאת מתוך כוונה טובה וכנה לעזור (הם לא תמיד יודעים איך). נדמה להם שאתם לא מסוגלים לחיות את החיים שלכם מבלי לקבל מהם הנחיות מה אתם צריכים לעשות או איך עליכם להרגיש במצב הזה. כל המשפטים הללו "אתם צריכים ל…" לא מקלים על הכאב שלכם, אבל זה נותן להם תחושה טובה שהם מציעים לכם משהו שנתפס בעיניהם כעצה מועילה ובעלת ערך עבורכם. קבלו את המילים שלהם שמגיעות מאהבה ושחררו אותם. (אחרי הכל זה לא הזמן להתחשבן או לבזבז את האנרגיה שלכם על הוא אמר ככה והיא אמרה אחרת…)

2. לשאול – איך אני מרגיש עכשיו ?

מספר פעמים ביום עצרו ושאלו את עצמכם איך אתם מרגישים ברגע הזה. שאלה זו מאד חשובה מכיוון שהיא תסייע לכם להתחבר לרגשות שלכם. בניגוד אולי למה שהראש שלכם אומר לכם שאתם אמורים להרגיש או ממה שהסביבה שלכם מצפה מכם שתרגישו במצבכם. פשוט חשוב להתחבר לעצמכם ולרגשות האמיתיים שלכם. על מנת לעשות זאת. פשוט עצמו את עיניכם, קחו נשימה עמוקה וטובה ושאלו את עצמכם "איך אני מרגיש עכשיו?".  ואז תרשו לעצמם להרגיש את התשובה. לפעמים תופתעו לגלות שאתם דווקא מרגישים די טוב אולי אפילו עליזים בנקודת זמן מסויימת. לא הכל כבר ומאד כואב כל הזמן. הרגשות משתנים ומתחלפים במהלך היום יש רגעים כאלה ויש גם רגעים אחרים וחשוב לזכור את זה ויותר נכון להרגיש את זה. וגם להרגיש עם זה טוב. עדיין תחושו את תחושת האובדן הגדולה. הידיעה הזו לא תימחק מהתודעה שלכם. אבל יתכן ותגלו שאתם יכולים גם לחבור מדי פעם לתחושות של הקלה ואפילו שמחה.

כשאנשים מצויים ביגון וחווים צער עמוק הם נוטים להיסגר. הם דוחקים את רגשותיהם עמוק פנימה ועוטים על פניהם מסיכה. יש מן תפיסה כזו שאחרים לא רוצים לראות את הכאב שלכם או לא יוכלו להכיל אותו. לכן, לעיתים קל יותר לנהוג כאילו הכל בסדר אצלכם. התנהלות כזו של העמדת פנים (כדי להגן על תחושותיהם של אחרים) יכולה לגבות מחיר יקר – היא מתישה גם מבחינה פיזית וגם מבחינה נפשית. אתם זקוקים לאנרגיה הזו לריפוי שלכם. חבל לבזבז אותה במקומות אחרים. על ידי השאלה הפשוטה הזו "איך אני מרגיש עכשיו?" אתם מאפשרים לעצמכם לחזור ולהיות בקשר עם הרגשות האמיתיים שלכם ולהבין איפה אתם נמצאים בכל רגע נתון מבחינה רגשית.

3. לנשום עמוק !

נשימה עמוקה היא הדרך הפשוטה להוריד את רמות החרדה ולקרקע את עצמכם. יש אין ספור טכניקות של נשימה, אולם כולם מבוססות על נשימה עמוקה. נשימה סרעפתית  (נשימת בטן). אם אתם שרויים במתח הנשימה שלכם רדודה ומהירה והקצב שלה לא אחיד. נשימה במצב כזה משתמשת רק בחלק העליון של הריאות.  בנשימה כזו ניתן להרגיש את הכתפיים עולות ויורדות. נשימות עמוקות ממלאות את כל הריאות באוויר. מרחיבות את חלל הבטן וגורמות לרגיעה עמוקה שהולכת ומעצמת עם כל נשימה. תעצרו. תאטו את הקצב. קחו נשימה עמוקה. תתמקדו בנשימה שלכם. אפשרו לנשימה להביא אתכם לרגע הזה להווה. (אחרי הכל ניתן לנשום רק כאן ועכשיו). ברגע הזה ניתן למצוא מזור. ריפוי. התמקדות בנשימה בהווה, באוויר שנכנס ויוצא מן האף תאפשר לכם להפסיק להתמקד בזכרונות העבר או בדאגות העתיד. רק לרגע הזה תתמקדו בנשימה שלכם ותחוו תחושת הקלה גדולה. רק לעכשיו.

4. לכתוב, לכתוב, לכתוב !

קחו עט או התיישבו ליד מחשב. תתחילו לכתוב יומן. תכתבו את כל המחשבות והרגשות שעולים. כתבו בצורה חופשית. תאפשרו לכל מה שעובר בראש לרדת אל הנייר או לתקתק על המקלדת. אל תעצרו לערוך את הכתובים. אל תבקרו את מה שיוצא. פשוט תכתבו תכתבו תכתכו (או תקלידו…). תכתבו על כל מה שעבר עליכם היום. תכתבו על האובדן ועל הזכרונות שלכם. תכתבו על הכאב שאתם חשים. תכתבו את המחשבות שיש לכם אודות העתיד שעכשיו צפוי לכם. הכתיבה תקל ולו במעט (כל פעם) על המטען הכבד שרובץ עליכם על ידי כך שתשחררו אותו לאוויר העולם (על גבי הדף או המסך). ברגע שהתקדמתם בכתיבה, הרשו לעצמכם מדי פעם לקרוא קטעים ישנים יותר שכבר כתבתם. זה יאפשר לכם לראות את ההתקדמות שלכם בתהליך. למילים יש המון עוצמה. אתם יכולים להיעזר בהם ולהפוך אותם לאנרגיה מרפאה דרך כתיבת יומן אישי.

5. לצחוק מדי יום !

לצחוק זו דרכו של הגוף לשחרר אותנו ממועקה. לפרוק מתחים מיותרים, חששות, פחדים וכעסים ולחזק את המערכת החיסונית. דווקא במצבי משבר חשוב לשמור על חשיבה צלולה ועל ניהול של הרגשות ועל מערכת חיסון חזקה. ניתן לאזן את הרגשות על ידי צחוק בריא. רבים אינם נעזרים בצחוק כי הם חושבים שצחוק = שמחה או מצב רוח טוב. אחרי הכל אם אתם עכשיו מתאבלים אין לכם סיבה לשמוח ובטח שאין לכם מצב רוח מרומם. החדשות הן שצחוק לעולם נובע מאי נוחות ומכאב ומעודפי מתח בגוף ומטרתו היא לרפא אתכם דווקא כשהחיים ממש לא מצחיקים. אם אתם מתקשים לצחוק לבד, או בחברותא נסו להיעזר בסרטים מצחיקים או קומדיות. תבלו במחיצת אנשים חיוביים. וגם אם ממש לא בא לכם לצחוק. זכרו זה מנגנון ריפוי טבעי של הגוף והוא יכול לסייע לכם להתמודד ברגעים הקשים האלה. ניתן לצחוק מבלי להיעזר בגורם חיצוני. כן לצחוק כך סתם. זה מתחיל ברצון לעזור לעצמכם. בהסכמה להתחיל בחיוך. בהשמעת צלילים של צחוק (באופן יזום) עד שיגיע פרץ צחוק טבעי ומתגלגל מן הבטן. הצחוק מעלה את רמת החיוניות והאנרגיה ויוצר תחושה נעימה ומצב רוח מרומם. לא ניתן לצחוק ולחוות חרדה בו זמנית. אז מומלץ לצחוק את המועקה ולהשתחרר ממנה.

6. למצוא את התשוקה שלכם !

התחברו מחדש לדבר שאתם הכי אוהבים לעשות. ופשוט תעשו אותו. כשאתם עסוקים במשהו שאתם מאד אוהבים ונהנים לעשות, תחושו הקלה בכאב שלכם.  יתכן ותרגישו צביטה חזקה בלב, במיוחד אם זה משהו שנהגתם לעשות עם היקרים לכם. עדיין, יש סיכוי שתרגישו הרבה יותר טוב כאשר תשקעו בעשייה שמהנה ומענגת אתכם. כשאתם מתחברים למקום הזה, הזמן כאילו עוצר מלכת ודברים מתחילים לזרום. אולי אין לכם כרגע מושג מה יגרום לכם להרגיש יותר טוב, או אולי עוד לא מצאתם את התשוקה שלכם. אפילו אם עד היום לא היה לכם תחביב או לא הייתם חברים באף מועדון. אתם עדיין יכולים למצוא את התשוקה שלכם. ערכו רשימה של דברים שאתם אוהבים לעשות. זה יהיה ארגז הכלים הרוחני שלכם.  שאלו את עצמכם – מה אתם אוהבים לקרוא ? האם אתם נהנים מגינון ? האם אתם אוהבים לטייל בחיק הטבע ? האם אתם אוהבים לטפל בחיות ? לעזור לזולת ? האם אתם אוהבים לשחק עם הנכדים שלכם ? נסו להשתתף בפעילויות שונות עד שתמצאו את מה שעושה לכם ממש טוב !

אתם אולי מתקשים לחשוב על זה, להבין את זה, לקבל את זה ברגעים העצובים והקשים האלה אבל השמחה עדיין מנת חייכם וששת הצעדים הפשוטים הללו יכולים לחבר אתכם לשמחה הפנימית שאינה תלויה במציאות או בנסיבות שנוצרו כרגע בחייכם. לא חשוב מה קרה ואיפה אתם נמצאים אתם יכולים בהחלט להרגיש טוב יותר. התחברו לאחרים, הרגישו את כל קשת הרגשות שלכם, נשמו, כתבו, צחקו וקחו חלק פעיל בחיים. זוהי זכותכם המולדת ! זה יעזור לכם להשתקם מהר ולחזור לתפקד בחיים לצד הזכרונות של היקרים שלכם שאינם כבר איתכם.

מהניסיון שלי, שמחה קטנה יכולה לגרש עצב גדול.

האם אתם בין הנפגעים ? חווים קושי ומצוקה ? זקוקים לעזרה ?

בהזדמנות זו רוצה לספר לכם שחברתי אל יוזמה מבורכת של ניר אסתרמן שיצר רשימה ארוכה של מטפלים שהתנדבו לסייע לנפגעי טראומה לרשימת המטפלים המלאה:http://www.nirest.co.il/sale.asp?id=104

כל אחד מן המטפלים התנדב להעניק 3 טיפולים בשבוע למשך מספר שבועות. הטיפולים מיועדים לאותם אזרחים ואנשי כוחות ההצלה אשר חווים קושי ומצוקה בעקבות השריפה וזקוקים לתמיכה ולסיוע פיזי, ריגשי ונפשי, אם בשל חוויה אישית שעברו או בשל קרבתם לאלו שנפגעו.

כמו כן, אני אשמח לתרום פעילות סדנאית לצוותי ההצלה שלקחו חלק פעיל באירוע כחלק מהליך הריפוי והשיקום שלהם מן החוויה הקשה שעברו וכהוקרת תודה על המסירות וההקרבה שלהם במשך כל ימי המאבק באש. מוזמנים לפנות אלי בבקשה לתרומה: 04-8323708.

משתתפת בצער המשפחות השכולות, שולחת איחולי הבראה לפצועים ושיקום מהיר לכל אלה שנפגעו בנפש וברכוש,

שלכם,

נילי דור האלה


תגובות

6 צעדים קטנים להתמודדות יעילה עם יגון גדול — 14 תגובות

  1. היי נילי יקרה,
    פוסט מרגש כתמיד, והפעם בעיקר בגלל שהוא נכתב ברגע האמת, בזמן שהדברים התרחשו והאש כילתה כל כך הרבה דונמים של חורש טיבעי, חיות וכד', ואת ראית את הכל. מדהים עד כמה הכלים האלה באמת עושים את העבודה. משתמשת בכולם אם כי בחלק של להבין איך אני מרגישה, אני חסומה לגמרי, מרגישה כמו בתוך ואקום ואין לי הסבר, לא מרגישה כלום. מן הסתם כמו שאת יודעת השריפה הזאת מאד טעונה עבורי, מעבר לתחושות של כולם מול האסון הזה. בשבילי כאילו נחתם הגולל והפעם סופית, כשכתוצאה מיכך נוצר אולי מרחב רגשי גדול מידי וזאת תחושה נורא מוזרה ולא מובנת. שוב תודה על הפוסט הזה ועל רוח ההתנדבות.
    שלך – אורנה

  2. היי אורנה
    אני בטוחה שזה לא קל עבורך מכל מה שסיפרת. וגם ראיתי איך את מתבוננת על "מה טוב יכול לצאת מזה" זו ראייה אופטימית. את הנעשה לא ניתן להשיב או לשנות אבל מה תעשי עם זה, איך תגיבי לזה שם יש לך את כוח הבחירה והיכולת להשפיע הכלים שלך ועבורך ואני יודעת כמה את עושה בהם שימוש נבון ומשכיל דווקא כשהחיים ממש לא מצחיקים.
    חיבוק
    נילי

  3. נילי יקרה,
    תודה על פוסט מרגש, וצעדים קטנים שיכולים להוות התחלה של שינוי גדול.
    רוח ההתנדבות שלך מעוררת השראה.
    חיבוק,
    שירי.

  4. שירי היקרה
    רב תודות 🙂
    כן כל שינוי גדול לטובה מתחיל בצעד קטנטן.
    שהופך להיות מאד משמעותי בבניית התמונה הגדולה.
    חיבוק
    שלך
    נילי

  5. נילי,
    תמיד מרגשת.תמיד מקדימה את כולם.חלוצה!
    תודה על העצות החמות והחכמות.
    שלך בהערכה רבה.
    חיה וסרמן.

  6. היי חיה יקרה שלי,
    את דוגמא חיה (תרתי משמע) למי שחיה את הכלים הללו בצורה מעוררת השראה
    אוהבת ומודה לך שזכיתי להכיר אותך
    שלך
    נילי

  7. מאת יפה זהבי מאמנת עסקית ואישית, מנחה ומרצה ב :‏

    כל הכבוד לך נילי. תבורכי.

  8. נילי,

    תודה על הפוסט המרגש.
    תבורכי בעשייתך.
    כל הכבוד !!!
    זהבה שחם

  9. תודה,את מזכירה לי את הדברים הקטנים והפשוטים.חג שמח

  10. נילי היקרה,
    פוסט עמוק ומקיף, שנוגע גם במקום הרגשי וגם תכלס, במה אפשר לעשות כדי לעזור לעצמנו.
    באמצעות החיבור לכלים אלה אפשר לבחור ולהתחבר חזרה לחיים תוך שמכבדים את הקושי והכאב.
    כל הכבוד על ההתנדבות ועל ההשראה!
    ניצה.
     

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *