שבוע טוב,

האם הצחוק באמת משמין ?

מי שמכיר אותי יודע שאני בהחלט אישה גדולת מימדים אולם היו לי תקופות רזות בהחלט וקשה לי לומר שצחקתי בהן פחות. . מאז שאני צוחקת למחייתי באופן "מקצועי" קבוע וסדיר…דווקא ההיפך קרה לי (אמנם זה לא רק תודות לצחוק…אבל אין לי ספק שזה לא הצחוק שמשמין).

יחד עם זאת, בכל פעם שאני מנחה קורסים או סדנאות אני נחשפת מחדש לכל מיני "אמונות" ומיתוסים אודות הצחוק. ואחת האמונות הרווחות היא שאנשים משמינים מנחת או שצחוק משמין.

האמנם ?

מחקר חדש גורס כי הצחוק מגביר תיאבון

אחת הלקוחות שלי, הביאה לתשומת ליבי סיכום קצר של מחקר שפורסם בבלוג גוף נפש של מכבי שירותי בריאות. זהו מחקר חדש שנעשה ופורסם על ידי  דר' לי ברק. דר' לי ברק הוא אחת הדמויות היותר מוכרות בתחום המחקר על השפעותיו המרפאות של הצחוק.הוא משמש בתפקיד ראש המעבדה למחקר מולקולארי באוניברסיטת לומה לינדה בקליפורניה שבארצות הברית.

במחקרו החדש מדד ד”ר ברק את ההשפעה של צחוק מתגלגל על הורמונים הקשורים במנגנון התיאבון. ההורמון הראשון שנבדק במחקר נקרא – לפטין. הורמון זה אחראי על וויסות התיאבון וחילוף החומרים. וההורמון השני נקרא הגרלין – והוא אחראי על תחושת הרעב. לדברי דר' לי ברק, “ככל שרמת הלפטין יורדת – התיאבון גובר, וככל שרמת הגרלין עולה – התיאבון גובר. תהליך הדומה מאד למה שקורה בגופינו לאחר פעילות גופנית מתונה”.

במחקר השתתפו קבוצת מתנדבים בריאה בתחילת שנות העשרים שלהם. דר' לי ברק הקרין בפניהם שני סרטונים קצרים על מנת לבחון את השפעת הפעילות הגופנית על הורמוני התיאבון.

סרטון אחד היה מצחיק ואילו הסרטון השני הכיל סצנות מלחמה קשות לצפייה. החוקרים בדקו את רמות הלפטין והגרלין כשבוע לפני תחילה הניסוי, ממש לפני הצפייה בסרטונים ומיד לאחר מכן.

תוצאות המחקר הראו כי לאחר צפייה בסרטון המצחיק נרשמה אצל משתתפי הניסוי ירידה של 15% בהורמון הלפטין ועלייה של 9% ברמת הורמון הגרלין בדם, ואילו לאחר הצפייה בסרטון המלחמה לא חל כל שינוי ברמת ההורמונים הנ”ל.

לדברי ד”ר ברק התוצאות מורות שתגובת הגוף לצחוק מתגלגל מתמשך דומה לתגובת הגוף לפעילות גופנית מתונה. מסתבר ששניהם משפיעים באותו אופן על הורמוני התיאבון שלנו. בעבר הוא כבר בדק והוכיח, שלצחוק יש קשר ישיר לשחרור מתחים ולהפחתת הסיכון ללקות במחלות לב, אך בניסוי האחרון שביצע, הוא מצא כי הצחוק יכול לשפר את התיאבון בקרב אנשים שאיבדו את התיאבון שלהם בעקבות מחלה, דיכאון, מוגבלות פיזית או גיל מבוגר.

האם באמת מודבר רק בהורמונים ?

הייתי שמחה שדר' לי ברק ושאר המכובדים בתחום החוקרים את הצחוק יבררו לא רק את הפרמטרים הפיזיולוגיים אלא גם היבטים אחרים "מעוררי תיאבון"..

מהניסיון הרב שהצטבר אצלי בעבודה טיפולית עם צחוק ובהתבוננות שלי בהשפעות של הצחוק על הלקוחות שלי, במהלך שש השנים האחרונות, גיליתי שאחרי שאנשים צוחקים במשך שעה ויותר הם מדווחים על תחושה של רעב. אני שמחה לגלות את הממצאים הללו של המחקר שמחזקים את מה שראיתי הלכה למעשה בשטח.

הייתי מאד שמחה אם היו בודקים פרמטרים רגשיים נוספים ולא רק הורמונים. כי מהניסיון שלי, אנשים צוחקים מתוך אי נוחות פיזית או רגשית. ואחרי שהם צוחקים סוגיות רגשיות עמוקות עולות וצפות. אנו יודעים שהרבה פעמים הנטייה של אנשים לרוץ לאוכל או לסיגריה או כוס בירה נובעת מתוך רצון להימנע או להדחיק כאב.

הצחוק משפיע על חמישה מימדים בו זמנית

המעבדה שלי כוללת בעיקר הוכחות ועדויות מן המטופלים שלי, וזה בנוסף לידע שצברתי מתחום התיאוריה והמחקר אודות מנגנון הצחוק. ניתן למצוא הוכחות רבות כיצד הצחוק משפיע על האדם בחמישה מימדים בו זמנית.  וזה מה שהופך אותו לכלי ריפוי מופלא בעיני. ולכן, מטפלים שאינם נעזרים או מאפשרים למנגנון פורקן טבעי זה להוות חלק מן התהליך התירפוייטי מפספסים עבודה עם כלי חיוני וחשוב.

בדיוק על זה אני עומדת לדבר הערב בהרצאה שלי: מטפל! רוצה לדעת מה אתה מפספס, כל עוד המטופל שלך לא צוחק בטיפול ובחיים?

בהרצאה אגלה לך:

* כיצד הצחוק משפיע על המערכות השונות בגוף
* באיזה אופן הצחוק תורם לריפוי או מניעה של מחלות
* כיצד הצחוק מסייע להתמודדות עם רגשות קשים
* באיזה רגשות הצחוק לא יכול לטפל
* כיצד הצחוק משפר את היכולות המנטליות שלנו
* איך הצחוק מסייע לשיפור המיומנויות החברתיות של אנשים
* איזה השפעות רוחניות יש לצחוק על בני האדם

ניתן לשלוח אלי שאלות בנושא ואשמח להתייחס אליהם במהלך ההרצאה.

ההרצאה מתקיימת היום בשעה 21:00 באינטרנט וניתנת לך כשרות חינם אולם יש צורך להירשם אליה מראש.

יש למלא אם הפרטים בטופס הבא

דואר אלקטרוני *
שם
שם משפחה
מקצוע
שאלה 1
שאלה 2

להשתמע היום בהרצאה,

שבוע נפלא,

שלכם,
נילי דור האלה