שלום רב,

בשבוע שעבר זכיתי להשתתף בסדנת ה”מסע”. אני עדיין נפעמת מן ההתנסות הרכה והעמוקה כאחד ומהמתנות שהיא כבר מביאה לחיי.

המסע היא שיטת ריפוי רגשית שפותחה על ידי אישה בשם ברנדון בייס. השיטה פותחה מתוך מצוקתה האישית של ברנדון על רקע גילוי גוש סרטני ברחמה. ברנדון בחרה באומץ רב לרפא את עצמה בדרך מאד לא שיגרתית.

בניגוד לעצת הרופאה שלה שהאיצה בה לעשות ניתוח להסרה מיידית של הגידול – ברנדון לא רצה לעשות את הניתוח. היא פשוט עצרה.

בחירה בהוויה ולא בעשייה 

ברנדון עצרה את חייה והתמסרה לסרטן. היא הייתה בשקט. בהתבוננות. הגידול שלה הפך למתנה גדולה ולימים גם לתרומה משמעותית לאנושות כולה. (טוב נו, עדיין לא לכולם רק לאלה שנחשפו אליה:).

הסרטן הזמין את ברנדון למסע אישי. פגישה מחודשת עם רגשות כואבים ולא פתורים מן העבר הרחוק שלה. הנכונות של ברנדון להתבונן בשקט על הפצע המדמם, להרשות לעצמה להרגיש באופן מלא את כל הרגשות הכואבים שהיו משוייכים לאותם אירועים מן העבר, הרצון לשחרר את אותה אנרגיה מרעילה שנאגרה בגופה כתוצאה מכך כמו גם לסלוח.

כל אלה הובילו לריפוי האישי שלה (אם תרצו נס, אולם רחוק מ”נס רפואי”). המסע האישי הזה הפך בסופו של דבר לשיטה ייחודית שהצליחה לחולל ריפוי ניסי אצל אנשים רבים ברחבי העולם.

מעבר לריפוי הגוף, ברנדון הצליחה בזכות המסע הרגשי הזה ליצור פריצות דרך קוואנטיות בכל הנוגע לזוגיות שלה, להורות שלה, לעסק שלה והיא ממשיכה לחולל ניסים בחייה ובחיי אחרים מדי יום..

למען, האמת מי שמחולל את הנס הזה – זה האנשים עצמם. אנחנו עצמנו. כשאנו בוחרים פשוט להיות 100% בהוייה שלנו להיות, לחוות ולספר את האמת שלנו.כואבת ככל שתהיה.

להיות אני אותנטי 

מי שאתם כמו שאתם עכשיו זה פשוט נפלא, יחד עם זאת מה שמפריע לכם להיות מי שאתם באמת זה שאריות מן העבר, אבק הדרכים שדבק בכם ומסתיר את האני האותנטי שלכם.

כל עשייה, מבורכת ככל שתהיה, לא תוביל אתכם באמת למקום טוב יותר. כי מה שעומד בדרך ומפריע לכם זה מה שאתם כל כך מתאמצים להסתיר, להדחיק, להתכחש. דברים אלו תמיד יעמדו ביניכם ובין מה שאתם יכולים פשוט להיות.

הבחירה להיות, לחוות, להרגיש לשחרר (בדיבור, בדמעות, בצחוק) תשפר לכם את איכות החיים תשחרר אתכם מכאב ומסבל מיותר (שמופיע כשיחזורים של דברים עתיקים) ותקדם אתכם במהירות להיות כוכב נוצץ וזוהר בשמי חייכם.

כל מה שעליכם לעשות כרגע זה למרק ולהבריק את הכוכב שאתם.

ניקיון יסודי לגוף ולנפש

מעבר לחוויה אישית עמוקה ומבריאה הסדנא העניקה לי כלים להתמודד בצורה יותר אותנטית עם הרגשות שלי ועם רצף אירועי העבר שלי שמגיחים מדי פעם בהווה ומזכירים לי שיש לי מה לשחרר לחופשי. הרבה מאד שנים של כאב שכלוא בתוכי. סוג של ניקיון יסודי.

כשאנו שומעים את המילה ניקיון, יכול להיות שעולה אצלנו דימוי של מגוון פעולות ניקיון. לרחוץ, לטאטא, לשטוף, לשאוב…..אולם הניקיון שאני מדברת עליו שוב אינו כרוך בעשייה או בפעולה. הניקיון שאני מדברת עליו מתחולל מעצם הנוכחות המלאה בגוף, ברגש. ממקום של נכונות להתמסר אל הלא נודע מבלי לעשות דבר. פשוט להיות, להרגיש, לחוות ולסמוך שזה פשוט ישתחרר מן המערכת וינקה את עצמו אם רק נאפשר לזה לקרות. זה לא משהו שניתן לתפוס בשכל הישר. נהפוך הוא. אין לדבר הזה שום הסבר הגיוני. זה פשוט קורה. אבל קשה לנו לקבל משהו שאנחנו לא יכולים להבין שכלית. אנו רוצים לקבל תשובה ל”איך” זה נעשה.

הויכוח הנצחי הוא בין השכל החושב לגוף המרגיש

הויכוח הנצחי הוא בין השכל החושב שהרבה פעמים חושב שהוא ה-חכם ויודע ה-כל. לבין הגוף המרגיש שאינו “חושב” הוא פשוט יודע. השכל רוצה להבין “איך זה עובד” והרבה פעמים זה מבלבל ומתעתע בנו. ובמקום להוביל אותנו לפתרון גורם לנו להיאבק במערבולת לאבד שליטה ולשקוע עמוק יותר במצולות.

בואו נודה באמת, אם התשובה לכל הבעיות בחיים הייתה התשובה לשאלה “איך” היינו נטולי אתגרים והמצב של כולנו היה פשוט מצויין.

בשוק קיימים מיליוני קורסים וספרים שנותנים לנו תשובה “איך לעשות”….איך לרדת במשקל ? איך לנהל את הזמן בצורה יעילה יותר ? איך למצוא זוגיות אוהבת ? איך להרוויח יותר כסף ?

כל כך הרבה ידע וכלים זמינים, נגישים, פשוטים, שנותנים מענה לשאלת “האיך”.

יחד עם זאת עדיין מיליארדי אנשים מתמודדים עם בעיית המשקל, ניהול אפקטיבי של הזמן שלהם, מציאת הזוגיות האולטימטיבית, יצירת שפע כלכלי, ועוד. אגב, אם תעשו סקרים בקרב אותם אנשים הם יצטטו לכם היטב מה “צריך” לעשות כדי לפתור את הבעיה. אולם משום מה הם לא מצליחים.  היתכן, שאם “האיך” לא הצליח לגרום לנו להשיג את מבוקשנו אולי אנו מחפשים את התשובות במקום הלא נכון ?

ההבדל המהותי בין ה”מה” ל”איך”

מורים רבים מלמדים אותנו לשאול את עצמנו קודם “מה אנחנו רוצים” ורק אח”כ לחפש תשובות ל”איך”. הם רק שכחו ל”דבר” על מה שעומד ומפריע לנו בדרכנו.

כולנו רוצים להיות שמחים, מאושרים, להרגיש אהובים, שווים, נינוחים, להיות בעלי ערך לחוות תחושת שייכות. יחד עם זאת אנחנו לא מוכנים לפגוש, לחוות, ולדבר על מה שעומד ביננו לבין חיים שמחים, אוהבים ומלאי משמעות. כי המפגש הזה כרוך בהסכמה גם לעבור דרך תחושות של אי נוחות, כאב, צער, יגון, פחד, אשמה, בושה, שעמום, כעס שרובם ככולם שייכים לעבר הרחוק שלנו אולם ממשיכים להופיע בחיים העכשיווים בצורת שיחזורים כאלה ואחרים.  

ארה”ב זו דגומא מצויינת לכך זו התרבות שנמצאת בחובות הכי כבדים (אשראי), מתמודדת עם בעיות התמכרות (אוכל, סמים אלכוהול) ברמת לאומית וזו התרבות המכורה ביותר לתרופות. קרי מנגנוני הגנה משוכללים של הדחקה, הכחשה והסחת דעת מן הכאב.

ועד שלא נסכים לפגוש ת ה”מה” עומד בדרכי זה יהיה בלתי אפשרי ליישם ולהטמיע את “האיך” אני מתגבר על זה ולכן כל ה”איך” שבעולם לא יעזור לנו.

ובכל זאת – “איך פוגשים את מה שמפריע בדרך?”

“נא לא להפריע – ישיבה”

לכולנו יש את זה (רגשות), כולנו מפחדים להרגיש אותם (במיוחד את הכואבים שביניהם) וכמה שפחות נדבר על “זה” ככה זה רק ילך ויתעצם.

אז הגיע הזמן לשבת ולהרפות. להיות. לשתוק. להסכים להרגיש ולהתמסר לרגשות שעולים מבפנים. ללא שפיטה או ביקורת. לקבל בברכה כל רגש שעולה ובא. לברך גם את ההתנגדות שתעלה בדרך (והיא תעלה גם תעלה:),  לאפשר לכל רגש שעולה פשוט לעבור דרכנו (זה נשמע מפחיד אבל זה פשוט קורה, זה עולה ונע ויוצא החוצה ונגמר). 

אחרי הכל רגש זו בסך הכל אנרגיה בתנועה – E-motion. תנועה שמבקשת לצאת מבפנים החוצה. וכשכל הערוצים פתוחים ומגלים שגם כשעולים רגשות לא נעימים כמו פחד, כעס, זעם, שנאה, צער וכדומה הם מהר מאד משתחררים ומתחלפים גם ברגשות של שקט, שלווה, שמחה, רוגע, חמלה ועוד

תדברו את האמת שלכם, תצעקו אותה, תצחקו אותה, תבכו אותה, ושחררו את עצמכם לחופשי,

ועכשיו כשהצלחתם להסיר את כל המחסומים שניצבו בדרככם, נסללה הדרך ליישום והטמעה של כל הידע והכלים שרכשתם (בעזרת השכל שכבודו במקומו בהחלט מונח) שיראו לכם "איך" לעשות את זה מבלי שדבר יעמוד ביניכם לבין מי שאתם יכולים ונועדתם להיות.

אז להיות או לא להיות – זאת באמת השאלה ? עכשיו זה תלוי בכם !

תקשיבו ללב, תנו לו להנחות את הבחירה שלכם,

 

שלכם

נילי דור האלה

אהבת? – אשמך לתגובתך , וגם LIKE יהיה נחמד